אור זרוע/מיאון/תרסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חלצה בשמאל חליצתה פסולה ור' אליעזר מכשיר. פי' שהיבם (חלץ) [נעל] מנעל של שמאל ברגל שמאל וחלצה לו רבנן פסלי ור"א מכשיר וקיי"ל ברבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים. ותו דר"א שמותי מדב"ש הוא וכ"כ ה"ר ברוך בר יצחק זצ"ל בספר תרומות דהלכה כרבנן והא דתנן לעיל בסמוך בסנדל של שמאל בימין חליצה כשירה פי' שהיבם נעל מנעל של שמאל ברגל ימין חליצתה כשירה בדיעבד ההוא לכ"ע כשירה הואיל שרגל ימין נחלץ מיהו לכתחילה לא דבעינן מנעל של ימין ברגל ימין ואם נעל מנעל של ימין ברגל שמאל והלץ פסול אפי' בדיעבד כרבנן דילפי רגל רגל ממצורע דבעינן רגל ימין. וכתב ה"ר ברוך בר יצחק בספר תרומות וצריך שיהא במנעל רצועות ארוכות תלויות וראשיהן תפורות למנעל ויכרוך אותם סביב המנעל ברגלו ויקשור שתיהן יחד שני קשרים כדאמ' האי דידן אע"ג דאית בה חומרתא פי' קרסים קטרינן בה מיתנא פי' רצועות וכן פנתא וארקתא אלמא רצועות צריך במנעל. תהא האשה מתרת קשר הרצועות בימין ואח"כ תחלוץ. ותהא שומטת המנעל מן הרגל בימין ולא תהא שמאל מסייעתה כלל ולא כמו שפי' בספר הישר שולפתו בימין ושמאל מסייעתה (כלל) ולא היא אלא צריך הכל בימין התרת רצועות הקשר ושמיטת העקב הכל בימין ובלא סיוע שמאל וכן איתא בירושלמי כיצד הוא עושה קושרו כדי שיוכל להלך בו ובתר הכי קא"ר חנינא בריה דר' הלל עונבו כדי שתוכל להתיר באחת מידה כיצד היא עושה מתירתו בימין ותופסתו בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררת בימין כדי שתהא חליצה והתרה בימין ויש שעושין קשר ועניבה על הקשר לקיים דברי הירושלמי וטוב יותר לעשות שני קשרים זה על זה דמה שאומר בירושלמי עניבה היינו כדי שתוכל להתיר בקל בידה אחת בימין. ויש שעושין קשר מן הרצועות תלויות קשורות שני קשרים זה על זה. ועוד שני קרסים בלולאות מלבד שני קשרים של הרצועות וזה טוב יותר כדי לעשות חליצה אלימתא כדאמר פ' מצות חליצה האי דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא חומרתא היינו קרסים מיתנא היינו רצועות. ונראה מדרבנן הוא מה שצריכה האשה לחלוץ בימין דמי כתיב וחלצה ביד דנילף יד יד ממצורע הלא אפי' גידמת חולצת בשיניה עכ"ל. אמר רב יהודה [אמר רב] התרת יבמה לשוק בשמיטת רוב העקב פי' ריב"ן זצ"ל התרת יבמה לשוק כלומר דלפוסלה על האחין סגי לה בהתרת רצועה לחודה כדלקמן דקרי ליה חליצה פסולה פוסלת על האחין כדאמר פ' ג' דגיטין כל מקום ששנו חכמים חליצתה פסולה. פסולה ופוסלת על האחין אבל התרתה לשוק לא הוי אלא בשמיטת רוב העקב כיון ששמטה רוב העקב מן הסנדל אע"פ שלא חלצתו כולו הותרה עכ"ל. מיתיבי התיר הוא רצועות מנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה טעמא דשמט הוא הא שמטה היא חליצתה כשירה. רוב הרגל אין רוב העקב לא [לא] היינו רוב הרגל היינו רוב העקב ומאי קרי ליה רוב הרגל דכולא חילא דכרעא עליה דחיס. פי' התיר הוא רצועות אע"ג דשמטה היא או ששמט הוא אע"פ שהתיר' היא חליצתה פסולה. מסייע ליה לר' ינאי פי' הא דקתני התיר הוא הרצועות ושמטה היא או ששמט הוא והתירה היא פסולה מסייע לר' ינאי דאמר בין שהתיר הוא ושמטה [היא] בין שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה עד שתתיר היא ותשמיט היא. וכן המסקנ' דלא הותרה לשוק עד שתתיר היא ותשמיט היא רוב העקב וכ"פ ר"י אלפס זצ"ל. והא דפי' ריב"ן זצ"ל דבהתרת רצועה לחודה נפסלה על האחין היינו שהתירה היא ושמט הוא דבהתרת [רצועה] בלא שמט אין כאן חליצה כלל ור"פ כל הגט איפלגו בה אמוראי דאמר כל מקום ששנו חכמים גט פסול ופוסל חליצה פסולה ופוסלת מן האחין במערבא אמרי משמיה דר' אלעזר שמאל ולילה פסולה ופוסלת קטן ואנפיליא פסולה ואינה פוסלת ופירש"י גבי שמאל ולילה דשם חליצה עליה אלא שלא נעשית בהכשירה. קטן ואנפיליא לאו חליצה נינהו כלל. הרי משמע דר' אלעזר סבר דאין חליצה פסולה פוסלת על האחין אלא היכא שנעשית חליצה גמורה אלא שדבר אחר גורם לה ליפסל כגון שמאל ולילה אבל [קטן] ואנפיליא אין כאן חליצה דאיש ומנעל בעינן ויש לי לומר דכ"ש היכא שהתירה רצועות ולא שמטה דאין כאן חליצה כלל דהא אין באן לא חליצה ולא גלוי כרעא ואפי' שמואל אפשר שיסבור בה"ג לא פסלה וגרעה חליצה זו מקטן ואנפיליא דיש שם גלוי כרעא וחליצה. ושמיטת היבם לא דמיא לשמיטת מן הקטן דאתי לכלל התירת חליצה. מיהו הואיל ורבי' יהודה פוסל אם בא מעשה לידנו לא נחלוק עליו מיהו היכא שהתיר הוא ושמט' היא מסתבר דאפי' ר' אלעזר יסבור דפוסלת על האחין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |