אור זרוע/יבום וקידושין/תרמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:58, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png יבום וקידושין TriangleArrow-Left.png תרמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילה זו לפני אדונינו ורבינו נתן בריה דרבינו אדונינו חנניא גאון אדם שנשא אשה והכניס' לו ק' דינרין בנידוניא שלה אע"פ שאינו שוה מאוד באין השושבינין ואבי הנערה ומעלין אותה בשומא יותר ממה ששוה ועל כל זאת כופלין כתובת' חוץ מעיקר כתובה וחשבי דינרי תוספת. היכא שמת בעל ולא הניח לא בן ולא בת ונפלה לפני יבם קטן דבעיא למינטר תליסר שנין ומזוני לית לה לא מבעל ולא מיבם מהיכא מיתזנא אם תאמר ממעש' ידיה לא ספקה מה תהא עלה [מי] אמרי' כיון דנידוניא בחזקת יבמה קיימא מפקינן מנכסי בעלה נידוניא שהכניס' לו ומוקמינן לה שליש ומיתזנא מנידוניא שלה ואם תימצי לומר מפקינן מנידוניא דווקא ההיא דעיילא ליה וכפילה הוי בחזקת יבם עד דחליץ לה או עד דמיבם לה או דילמא בין קרנא בין כפילא תהוי בחזקת יבמה ומפקי' כוליה ויהבינן ביד שליש יליף מר לתלמידו כך ראינו פ' החולץ ת"ר יבמה ג' חדשים הראשונים ניזונית משל בעלה כו' עד משמיא הוא דקנסוה. ועוד אמרו חכמים אפי' פירות אין לה דתנן פ' האשה שנפלו הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ולא מצינו מזונות לאשה יבמה מ"מ אבל מצינו שאם מתה שהנכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב דתנן פרק החולץ ופ' האשה שנפלו מתה מה יעשו בכתובת' ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה בה"א נכסים בחזקתן דכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב וכ"ש שאם היתה יבמה בחיים שיהו בחזקת' אפי' נכסי בעלה הרי דן בחזקת' ואם מכר היבם או יורשין מנכסי אחיהם אין מכירתן מכירה דאמר רב יוסף אף על גב דזבין לא הוי זביני' זביני ותניא מי שמת והניח שומר' יבם והניח נכסים במאה מנה אע"פ שכתובת' אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובת' וחכ"א פירות המחוברים לקרקע שלו ורשב"ל תני שלה. וכיון שהוחזק בידינו שהנכסים בחזקת יבמה הן עומדין הלכך אם [תרצה] מקצת ממון מנידוניא שלה ונתנה עליהם ערב נותנין לה ע"י ערב או לתגרין שיהו נושאין ונותנין בהם בשביל מזונותי' עד שלא יגדל הנער אם הוא מייבם אותה יחזיר הממון למקומו ואם יחלוץ אותה תגבה ממנו כל מה שכתב לה בין מעט בין הרבה עד גמירא. וצריכ' יבמה שבועה אמרו חכמים פ' השולח איך פלנית' בת פלניתא קבילת גיטא מידי (דאבא) [דאחא] בר הדיא דמתקרי איה מרי ואסרת עלה כל הפירות שבעולם כו' וא"ר אשי ההוא גט יבמין הוה. ועוד כך באה אלינו שאילה מראש ישיבה שיבמה אינה גובה כתובת' מן היתומים אלא בשבוע' כשאר כל הנשים ועושין לה תקנה כשם שעושין לנכסי שבוי ולנכסי יתומין דאמר רב אשי מפקינן אינש דשפי נכסי ומעלי ושמע דינא דאוריית' ולא מקבל שמתא דרבנן ויהבינן ליה. תשוב' זו העתקתי מס' המקצועות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף