אור זרוע/יבום וקידושין/תרכה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות שנאמר יבמה יבוא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיק' שני יבמין. פי' דכל זמן שלא כנסה זה עדיין זיקת ראשון עליה וניתוספה עליה זיקת מאמרו הרי כשמת זה ניתנו עליה זיקת שניהם ואילו כנסה הוה פקעה זיקא דקמא וכי מאית לא הות עלה אלא זיקת שני א"נ אי לא עבד מאמר לא הואי עלה אלא זיקת ראשון אבל השתא שעשה בה מאמר יש עליה זיקת שתיהם. רש"א מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשנייה ומפרש טעמיה פ' כיצד דתניא א"ל ר"ש לחכמים אם מאמרו של שני [מאמר אשת שני הוא בועל ואם מאמרו של שני] אינו מאמר אשת ראשון הוא בועל. ופרכי' בגמ' אליבא דרבנן ואי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תבעיא ומשני אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות. אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת גט. פירש"י אמתני' קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזו. אבל היא אסורה. ולא משום דקם ליה בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא [אבל] גט למאמרו ודאי לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה. איכא דאמרי אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא לשלישי בשימות שני. מאי דעבד שקליה. והוה כמי שלא נעשה בה מאמר ומתייבמת לשלישי [מחמת] זיקת אחיו הראשון ודוק' שפירש למאמרו ולא לזיקתו אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכח מילתא בפר"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר ולא אתבריר לי אי הלכה בתנא דשמעת' דאסר לייבומי צרתה של בעלת מאמר דאיכא תנא דפליג ס"פ האשה רבה דתנן בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה חולצת ומתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת פי' דזיקת שני יבמין עליה הואיל ולא ידעה משהגדיל ולא יצאת מידי נפילה ראשונה. ופריך בגמ' ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה מן הייבום פי' ויעשו ביאת כן ט' כמאמר בגדול. לדחות אשתו גמורה מן היבום כי ההיא דר' אחין כרפרי' לעיל דקתני הרי אלו חולצות ואפי' אשתו גמורה נדחית מפני שהיא צרת בעלת [זיקת] שני יבמין ואמאי קתני מתני' שנייה חולצת ומתייבמת. ואמר רב לא עשו ביאת בן תשע במאמר בגדול ושמואל אמר עשו ועשו וכן אר"י עשו. ופריך ויעשו. כלומר ואמאי מייבמה שנייה. [ומשני] תנאי היא תנא דד' אחין ס"ל עשו וגזר משום צרה ואשמעי' בגדול וה"ה בקטן והאי דקתני גדול משום דבגדול קאי והאי תנא דהכא ס"ל עשו ולא גזר משום צרה ואשמעי' בקטן וה"ה בגדול והאי דקתני קטן משום דבקטן קאי וקיי"ל רב ור"י הלכה כר"י וכ"ש הכא דשמואל קאי כר"י וסבר דתנא דפ' האשה רבה סבר דצרתה של בעלת מאמר מתייבמת מעתה אין כידי לידע האיך הלכה למעשה ובפר"ח משמע דההיא דד' אחין עיקר דכתב אההיא דאמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה ופר"ח הותרה אשתו שהיא צרתה אבל בעלת מאמר אע"ג דנתן לה גט אסורה משום דמיחלפה בבעלת הגט חיישי' דילמא יהיב לה אחד מן האחין גט וכיון דיהיב לה גט נאסרה לכולהו אחי ואי אמרת תתיבם זו אתי למימר חזינן בעלת גט מתיבמת ואע"ג דלישנא בתרא אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא מאי דעבד שקליה לא סמכי' עלה דחיישי' דילמא כל"ק היא הילכך עבדינן בה לחומרא עכ"ל הרי פסק בלישנא קמא דרבא אליבא דתנא ארבע אחין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |