אור זרוע/טריפות/תטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' נפלה מן הגג. פי' רבינו שלמה זצ"ל נפלה מן הגג ושחטה מיד טריפה אע"פ שאין שבר נראה בה חוששין שמא נתרסקו ונתפרקו כל אבריה. ואין טעם בטריפות שהלכה למשה מסיני הם ובגמ' מפרש אם שהתה מעל"ע כו' כדאמ' בגמרא. והלכתא היכא דנפלה מן הגנ בלא ידעה ועמדה ולא הלכה צריכה בדיקה ואינה צריכה מעל"ע ואם הלכה אפי' בדיקה נמי לא צריכה ופי' ר"ת זצ"ל ורבינו יצחק זצ"ל אחיו דהכי נמי היכא דלא עמדה שצריכ' מעל"ע וצריכ' כמו כן בדיק' כי היכי דאמרי' בעוף לקמן דרסה וטרפה בכותל ושהת' מעל"ע ושחט' שחיטת' כשיר'. ה"נ מסתמא הוי בבהמ'. דדרוסת וטרופת עוף הוי דומיא דנפילת בהמה. וכי היכי דהתם גבי עוף אמרי' שצריך בדיקה ה"נ הכא. והכי מוכח גבי בהמ' דתנן לקמן אלו טריפות בעוף דרסה וטרפ' בכותל או שריצצת' בהמה ומפרכסת ושרת' מעל"ע ושחט' כשיר'. ואמר בגמ' אמר ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ב"ר ינאי אחת זו ואחת זו צריכ' בדיק'. פי' אחת בהמ' ואחת עוף צריכ' בדיק' לאחר שהיית' מעל"ע (או לאחר בדיק'). וכן פי' רבינו שכ"ט זצ"ל והביא ראי' מתוספתא דתניא פ' א"ט בבהמות נפלה מן הגג ונתרסקו אבריה או רצצת' חברת' ונתרסקו אבריה. אם שהתה מעל"ע ושחט' כשיר' אם עמדה מיד בין כך ובין כך כשירה. ובלשון הזה הוי גבי עוף בפ' אלו טריפות בעוף. ובתוספתא שלפני אין גבי עוף אם שהתה מעל"ע ושחט' אלא כך כתוב בה ונתרסקו ושחט' כשיר'. ט"ס הוא. אלא כך יש לו להיות אם שהת' מעל"ע ושחט' כשיר' אלמא דשוין הן בשהיית' ובעמיד' דתרווייהו בעי בדיק' וכך פסק בה"ג דבהמ' נמי בעי בדיק'. וכ"כ רבינו יואל הלוי זצ"ל מבו"ן שאם יש חילוק בין בהמה לעוף לענין שהי' קשיא הא דתני לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמ' כנגדן בעוף יתר עליהם עוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח. ואם איתא בהא נמי יתר עוף שלאחר שהייה טעון בדיק'. משא"כ בבהמ'. אלא ודאי בהמה ועוף דין אחד יש להם דבין עמדה ובין שהתה מעל"ע צריכ' בדיק' וה"ה עמדה ושהת' נמי צריכ' בדיק' והלכ' דוקא ל"צ בדיק' ולא מעל"ע. הלכך בהמה שנפל' אע"פ ששהת' מעל"ע ועמדה ולא הלכה צריכה בדיק' וכ"כ רבינו שלמה זצ"ל ואמר לנו המורה והאידנא לא בקיאינן בבדיקותא ל"ש עמדה ל"ש ננערה לעמוד מחזיקינן לה בחזקת טריפ' עד דמשהי לה מעל"ע רבינו ששון עכ"ל. ובדיק' נמי בעי' כדפרי' ואע"פ שאין שבר נראה בה צריכה בדיק' חוששין שמא נתרסקו ונתפרקו כל אבריה. כפי' רבינו שלמה במתני' כדפי' לעיל. ולקמן במלתי' דר"א בן אנטיגנוס פי' צריכה בדיקה אע"פ ששהת' מעל"ע שמא נשבר' השדר' ונפסק החוט. ובפרק המביא כדי יין בסופו מייתי הך דתנן דרסה וטרפה בכותל. ופי' רבי' שלמה צריכה בדיק' לאחר שחיטה שמא נשתברו רוב צלעותי' או נפסק חוט השדרה או אחת משאר מיני טריפות ובפירושים אחרים ישנים מצא רבינו יואל מבון הלוי זצ"ל שהי' כתוב בהן או שמא ניקב קרום של מוח: אמר אמימר משמי' דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו צריכה בדיק' כנגד בני מעים שמא ניקבו הדקין או שנקרע רוב החיצונ'. אמר ליה מר זוטרא [הכי אמרינן] משמי' דר"פ צריכה בדיקה כנגד (כל) [בית] החלל כולו בין בני מעים בין בריאה צריך לבדוק משום שבירת רוב צלעותי' או עקירות רוב חוליות. ורבי' יצחק אלפס זצ"ל כתב חללה של בהמה היינו גבה וכריס' והצוואר שכל אלו נקראו חלל בהמה. הלכך נפולה [שאמרו] אע"פ שאין שבר נראה בו (שאמרו) צריכה בדיק' שמא נשתבר' השדר' ונפסק החוט או שמא נשתברו רוב צלעותי' או שמא ניקב קרום של מוח או שמא ניקבו הדקין או נקרע רוב החיצונ'. וצריך לבדוק הריאה שמא ניקבה או שמא נשתברו רוב צלעותי' או נעקרו רוב חוליות או אחת מכל מיני טריפות. וכבר הי' מעשה בנפולה בקלוניא והצריך רבינו יואל הלוי זצ"ל אביו של רבינו אליעזר זצ"ל לבדוק בכל מיני טריפות ושלחו רבותינו משפירא כדבריו דק כקרום של מוח נחלקו עליו שאמרו דלא חיישינן שמא ניקב הקרום של מוח. והרב רבינו יצחק הלבן זצ"ל שלח אף בקרום של מוח בדבריו הלכך הכל צריך בדיק' לבד מן הסימנים דאמר לי' הונא מר ברי' דרב (נחמן) [נחמיה] לרב אשי (אמר מר אפי' בסימנין) [סימנין מאי מי] צריך בדיקה שמא (נקרעו) [נעקרו] א"ל שאני סימנין שקשין הן אצל נפילה ולקמן כתב רבי' שלמה כתב בה"ג כל [היכא] דבעי בדיקה כגון נפולה ושבור' ודרוסה דמתכשר בבדיק' ה"מ בדורות קמאי דהוי בקיאי למבדק אבל אנן לא בקיאינן ולא סמכי' אנפשין ול"נ דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומותר לסמוך עליו דכתיב או אל השופט אשר יהי' בימים ההם. אבל הוא יזהר יפה ויביא לפניו כל הטבחים וכל הבקיאין בדבר כי היכי דלימטיי' שיבא מכשורא עכ"ל. ואומר אני יצחק בר משה נב"ה המחבר. רבינו שלמה שכתב כך לדורו הוא דכתב ולכיוצא בדורו שהיתה בהם תורה גדולה וברור' וחכמה יתירה והיו ראויים להורו' ובני דורם היו יכולי' לסמוך עליהם אבל עכשיו בימינו שבעונותינו נתמעטה התורה ואבדה החכמה. משבח אני את העצלנים שלא יסמוכו על חכמתם לבדוק ואל יורו לאחרים להקל. דקבלו שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |