אור זרוע/חליצה/תרע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[א]
גידמת חולצת בשיניה.
[ב]
יבמה שרקקה דם אם היתה מוצצת הויא חליצה מן המובחר ואם בשותת לא הויא חליצה מן המובחר מיהו חליצה כשירה היא והותרה לשוק דרקיק' לא מעכבא כדפרי' לעיל דהלכה כר"ע.
[ג]
וכן היכ' שלא חלצה ולא קראה אלא רקקה דם אם היתה מוצצת נפסלה על האחין ואם בשותת לא נפסלה על האחין כך היא הלכה לפירש"י וכן רבי' יהודה בר נתן זצ"ל. אבל פר"ח איפכא במוצצת לא הויא חליצה מן המובחר ולא נפסלה מן האחין ובשותת הויא חליצה מן המובחר ונפסלה על האחין.
[ד]
אכלה שום וירקה אכלה גרגישתא וירקה אין כאן חליצה מן המובחר ולא נפסלה על האחין:
[א]
לוי נפק לקירייתא בעו מניה גידמת מהו שתחלוץ יבמה שרקקה דם מהו אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת וכי איכא כתב דלא אמת הוא לא הוה בידי' אתא ושייל בי מדרשא א"ל מי כתיב וחלצה נעלו ביד מי כתיב וירקה רוק. פי' רבינו שלמה וכן רבינו יהודה בר נתן מהו שתחלוץ בשיניה הרי הבעיא היתה אם חולצת בשיניה א"כ כי מסיק מי כתיב (וירקה רוק] [וחלצה ביד] הרי פשט שחולצת בשיניה והא איתא בירושלמי בהדיא בני סימוניא אמרין לר' [בעא תתן לן] בר נש דריש דיין [וחזן] וסופר (מאן תניא) [מתניין] דעביד לן כל צורכין יהב לון לוי בר סיסי שאלון ליה גידמת במה חולצת רקקה דם מהו לא אגיבון [כו'] שלח ר' אייתיה א"ל גידמת במה היא חולצת א"ל מי כתיב וחלצה ביד חולצת בשיניה רקקה דם מהו א"ל [מי] כתיב וירקה רוק אם יש בו ציחצוחי רוק כשר. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום אם רשום למה אמת א"ל עד שלא נחתם גזר דין רשום משנחתם גז"ד אמת א"ל הנה הן בידך אלא אמאי לא אגיבתונין א"ל עשו לי בימה גדולה והושיביני עליה וטפח דוחי עלי ונתקיים בי אם נבלת בהתנשא מי גרם לי להתנבל על שנתנשאתי בהם אם זמותה יד לפה. הא למדת הלכה למעשה שהגידמת חולצת בשיניה.
[ב]
וכן נמי הא דמסיק רקקה דם מהו פירש"י וכן ריב"ן זצ"ל מי הוה חליצתה מעליא. אבל זה לא פירשו מי הויא חליצה כשירה אם לאו דפשיטא דחליצה כשירה היא כדפרי' לעיל דהלכה כר"ע דרקיקה לא מעכבא. אלא מבעיא להו אי הוי חליצה מעלייתא כלומר מצוה מן המובחר ואפי' תימצי לומר דמיבעיא להו אי הויא חליצה כלל אי לאו איכא למימר דאליבא דר"א קמבעיא להו דסבר דרקיקה מעכבא ולדידן נפק' לן מינה דאי לר"א הויא רקיקה היכא דלא חלץ אלא רקק' דם רקיקה פסלתה על האחין. ומסקנא מי כתיב וירקה רוק ופירש מי כתב וירקה רוק דליהוי משמע שלא יהא שם אלא רוק וירקה סתמא כתיב אפי' רוק ודבר אחר הכא נמי אי אפשר בלא צחצוצי רוק פי' והויא חליצה מעליא. והיכא נמי שלא חלצ' אלא רקקה דם איפסלא לה מאחין והכי אמרי' לקמן שלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה דם תחלוץ לפי שא"א לדם בלא צחצוחי הרוק פי' רש"י תחלוץ ולא תתייבם עוד דאיפסלא עלייהו מיתיבי יכול יהא הדם היוצא מפיו ומפי אמה טמא ת"ל זובו טמא הוא ואין דם היוצא מפיו ומפי אמה טמא אלא טהור פי ' ואי אמרת א"א לדם בלא צחצוחי הרוק דם היוצא מפי זב נמי אמאי טהור והא יש בו רוק הזב שמטמא בכל שהו. ל"ק כאן במוצצת כאן בשותת ופי' רש"י וכן ריב"ן זצ"ל מוצצת דם מבין שיניה ממשכת רוק עם הדם ואי אפשר להם בלא צחצוחי רוק וגבי זב עסקי' בשותת דם מפיו דליכא המשכת רוק הואיל ויורד מאיליו. הלכך לפי דבריהם יבמה שרקקה את הדם ומוצצת הויא חליצה מן המובחר ורקיקה כזו פוסלת על האחין שלא תתייבם עוד אבל אם רקקה את הדם ולא מצצה אלא שהיה דם שותת מאליו אין כאן חליצה מן המובחר מיהו חליצה כשירה לדידן דקיי"ל כר"ע דאמר רקיקה לא מעכבא.
[ג]
ורקיקה כזו לא פסלתה על האחין ומתייבמת או חולצת. אבל בפר"ח כתב להיפך כי תניא ההיא במוצצת דהתם ודאי כולי' דם הוא וליכא רוק וכי קאמר בשותת מן החניכים עכ"ל א"כ לדידיה במוצצת הוי הרוק פסול ואינה פוסלה מלהתייבם ובשותת הוי הרוק כשר ופוסלה מלהתייבם והא דמכשרינן רקקה דם למר במוצצת ולמר בשותת משום דלא אפשר בלא צחצוחי הרוק אע"פ שהרוק אינו נראה לעיני הדיינים כ"א הדם אעפ"כ הואיל שרואי' הרקיקה וידעינן בודאי שיש בו צחצוחי הרוק רוק הנראה לעינים קרינן ביה. וההיא דפ' היה מביא את מנחתה דת"ר ג' צריכין שיראו עפר סוטה ואפר פרה ורוק יבמה והתם פי' צריך שיהא ניכר עפר סוטה בתוך המים א"כ היה נראה לפרש צריך שיהא הרוק ניכר בתוך הדם דומי' דעפר סוט' ואפר פרה מיהו רבי' שלמה ופר"ח פירשו התם דוק יבמה דכתיב לעיני הזקנים וחלצה וירקה ואינם רוצים לפרש שיהא הרוק ניכר בתוך הדם דומיא דעפר שניכר בתוך המים וקשיא לי אני המחבר ויבטל רוק בדם ונ"ל הואיל ורביתיה דהאי רוק הכי שבאו שניהם מפיו ביחד אין שייך בו ביטול שאין שייך ביטול אלא בדבר שהיה זה לבד וזה לבד ונתערבו.
[ד]
אמר רבא אכלה תומא וירקה אכלה גרגישתא וירקה לאו כלום הוא מ"ט וירקה מעצמה בעינן וליכא פי' שום ממשיך ומרבה הרוק וכן גרגישת' ארזיי"לא במעבה האדמה מתרגמינן גרגישתא הלכך אכלה כל דבר שידוע שמרבה הרוק וירקה אין כאן חליצה מעלייתא ולא אפסילא בה על האחין כדקאמר לאו כלום היא וה"ר ברוך בר יצחק זצ"ל כתב בספר תרומות וצריך לחלוץ קודם שתאכל האשה מפני הרוק פן תאכל דברים הגורמים רוק. והיכא שאכלה דברים המביאים לידי רוק לא אתבריר כמה תשהה אח"כ שיהא הרוק שלה כשר. אמרי' ס"פ זה בורר היבמה הולכת אחר היבם להתירה א"ר אמי אפי' מטבריא לצפורי א"ר אבהו מאי קרא וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |