אור זרוע/חליצה/תרעג: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''[א] ''' | |||
'''ת"ר ''' חליצה מוטעת כשירה | '''חליצה ''' מוטעת כגון שאמרו לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה פסולה אבל חליצה מוטעת כיון שאמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז חליצתה כשירה אע"פ שלא תתן לו כלום אבל חייבת ליתן שכר טרחו בעלמא והיכא שחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז ולא נתנה כלום א"נ על תנאי אחר ולא נתקיים התנאי הרי זו חליצה כשירה ופקעה הזיקה לגמרי ואם חזרה וקדשה במאמר יבמין א"צ גט אפי' מדרבנן כך הלכה לפר"ח אבל לפיר"ת ולפי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל צריכה גט {{ממ|אפי'}} מדרבנן: | ||
'''ת"ר ''' חליצה מוטעת כשירה איזהו חליצה מוטעת ארשב"ל כל שאומרים לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה א"ר יוחנן אני [שונה] בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצת' פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ואת אמרת חליצתה כשירה ואלא איזהו חליצה מוטעת בל שאומרים לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז. פי' ריב"ן זצ"ל אע"ג דלא יהבה ליה חליצתה כשירה כדמפרש פ' המדיר בכתובות דכל [תנאי] מבני גד ובני ראובן גמרי' תנאה דאפשר לאתנויי ע"י שליח כי התם דהו"ל ע"י שליח לתת להם את ארץ גלעד הוי תנאיה תנאה וכל תנאה דלא אפשר ע"י שליח כגון חליצה אין תנאי מועיל בה וזהו טעמו של דבר עכ"ל וכן פירש"י בהמדיר דלא הוי תנאה לבטל החליצה והלכה כר' יוחנן ואין הלכה כרשב"ל ורשב"ל גופיה אית ליה דר' יוחנן אלא שבא להוסיף על דברי ר' יוחנן שאפי' אמרו לו לחלוץ לה ובכך אתה כונסה חליצתה כשירה ולא קיי"ל כותיה הואיל ור"י פליג עליה ותניא נמי כותיה דרבי יוחנן. והכי מוכחא עובדא דר' חייא בר אבא שאמר לו בראשונה חלוץ לה ובכך אתה כונסה לבתר דחליץ לה אמר ליה השתא מינך איפסלא לה זיל חלוץ לה חליצה מעליא כי היכי דתשתרי לעלמא. וגבי בת חמוה הר"פ שא"ל אביי חלוץ ובכך אתה כונסה ואהדריה ר"פ מדר' יוחנן. ומורי ה"ר שמחה בר' שמואל זצ"ל הביא מירושלמי דאמר בירושלמי אתא עובדא קומי ר' הונא ועבד כרשב"ל כד שמע ר' יוחנן פליג עליה חזר וכפייה וחלץ לה זמן תניינות אתא עובדא קומי ר' חייא בר אבא א"ל {{ממ|כגון}} [בני] האשה הזאת אינה רוצה להנשא לך דרך יבום אלא חלוץ לה ועקור זיקתה ממנה והיא נשאת לך דרך נשואין. פי' היינו כרשב"ל חלוץ לה ובכך אתה כונסה והיינו הא עובדא גופא דמייתי בגמרא דידן דאתא לקמיה דד"ח בר אבא והכי מסקנא בירושלמי מן דחלץ לה א"ל אם אתי משה ושמואל לא שריי לה פי' אפי' אם יעמדו משה ושמואל להתירה בחליצה זו של טעות דבכך אתה כונסה הוא לא היה מתירה. וכתב מורי ה"ר שמחה שחייבת ליתן לו שכר פעולתו שהרי קצבה עמו במאתים זוז מ"ש האי מכל פועל אלא משום דא"ל משטה אני בך ואין לו אלא שכרו. ומסתבר לי טעמיה היכא שהיבום קוד' והטעתו לחלוץ אבל היכא שהחליצה קודמת הרי מוטל עליו לחלוץ ולית ליה אפי' שכר טרחו דלא דמי {{ממ|למעוברת}} [למעבורת] דאית ליה שכר טרחו משום דאין מוטל עליו להעבירו. מיהו אתבריר לן דחליצ' מוטעת על תנאי כשירה ואין תנאי בחליצה וכן פר"ת דאין תנאי בחליצה וכ"פ רבינו יצחק דאין תנאי בחליצה וכן פר"ח בהמדיר דמכל פנים אין תנאי בחליצה. וההיא דפר"ג דרבינא אמר דכ"ע יש תנאי כחליצה פר"ח בהמדיר דההיא דרבינא שנויא הוא ולא סמכי' עלה אלא קיי"ל אין תנאי בחליצה והותרה לשוק וגם פקעה הזיקה לגמרי שאפי' הזר וקדשה לשם יבמות אינה צריכה גט אפי' מדרבנן. אבל רבינו תם ורבי' יצחק נראה להם דוחק לומר דליתא לדרבינא דהוא בתראה וקיי"ל כותיה וגם קשה לומר דרבינא פליג אההיא דהמדיר ואכולהו עובדי דפרק מצות חליצה גמרא דידן וירושלמי כדפרישית לעיל. ותו דפריך רבינו תם {{ממ|בין}} לרב אשי דמוקי פלוגתייהו דר' ורבנן ביש תנאי כפול מאי איריא דפליגי בהחולץ ליבמתו וחזר וקידשה ליפלגו בלהתירה לשוק בעלמא. הלכך נראה לר"ת ולרבינו יצחק בר' שמואל דרבינא אית ליה שפיר דאין תנאי בחליצה ולכ"ע בין לרבי בין לרבנן כל היכא שחלץ על תנאי אע"פ שלא נתקיים התנאי הותרה לשוק ולא פליגי אלא לענין יבם שחזר וקידשה דוקא ואוקי רב אשי פלוגתייהו ביש תנאי בחליצה ופקעה זיקה לגמרי שאפי' חזר וקדשה לשם יבמות אינה צריכה גט אפי' מדרבנן וחכמים סברי דאע"ג דאין תנאי בחליצה לאוסרה לשוק אלא מותרת לשוק אפ"ה לענין יבם יש תנאי שאם לא נתקיים התנאי וחזר וקדשה לשם יבמות צריכה גט מדבריהם בין לר' בין לרבנן הלכך כל היכא שחלץ על תנאי ולא נתקיים התנאי חליצתה כשירה והותרה לשוק ואם חזר היבם וקידשה לשם יבמות צריכה גט לכולי עלמא אליבא דרבינא. ואליבא דרב אשי לר' א"צ גט ולרבנן צריכה גט והלכה כרבנן דהלכה כר' מחבירו ולא מחביריו: | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:12, 29 במאי 2022
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[א]
חליצה מוטעת כגון שאמרו לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה פסולה אבל חליצה מוטעת כיון שאמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז חליצתה כשירה אע"פ שלא תתן לו כלום אבל חייבת ליתן שכר טרחו בעלמא והיכא שחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז ולא נתנה כלום א"נ על תנאי אחר ולא נתקיים התנאי הרי זו חליצה כשירה ופקעה הזיקה לגמרי ואם חזרה וקדשה במאמר יבמין א"צ גט אפי' מדרבנן כך הלכה לפר"ח אבל לפיר"ת ולפי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל צריכה גט (אפי') מדרבנן:
ת"ר חליצה מוטעת כשירה איזהו חליצה מוטעת ארשב"ל כל שאומרים לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה א"ר יוחנן אני [שונה] בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצת' פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ואת אמרת חליצתה כשירה ואלא איזהו חליצה מוטעת בל שאומרים לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז. פי' ריב"ן זצ"ל אע"ג דלא יהבה ליה חליצתה כשירה כדמפרש פ' המדיר בכתובות דכל [תנאי] מבני גד ובני ראובן גמרי' תנאה דאפשר לאתנויי ע"י שליח כי התם דהו"ל ע"י שליח לתת להם את ארץ גלעד הוי תנאיה תנאה וכל תנאה דלא אפשר ע"י שליח כגון חליצה אין תנאי מועיל בה וזהו טעמו של דבר עכ"ל וכן פירש"י בהמדיר דלא הוי תנאה לבטל החליצה והלכה כר' יוחנן ואין הלכה כרשב"ל ורשב"ל גופיה אית ליה דר' יוחנן אלא שבא להוסיף על דברי ר' יוחנן שאפי' אמרו לו לחלוץ לה ובכך אתה כונסה חליצתה כשירה ולא קיי"ל כותיה הואיל ור"י פליג עליה ותניא נמי כותיה דרבי יוחנן. והכי מוכחא עובדא דר' חייא בר אבא שאמר לו בראשונה חלוץ לה ובכך אתה כונסה לבתר דחליץ לה אמר ליה השתא מינך איפסלא לה זיל חלוץ לה חליצה מעליא כי היכי דתשתרי לעלמא. וגבי בת חמוה הר"פ שא"ל אביי חלוץ ובכך אתה כונסה ואהדריה ר"פ מדר' יוחנן. ומורי ה"ר שמחה בר' שמואל זצ"ל הביא מירושלמי דאמר בירושלמי אתא עובדא קומי ר' הונא ועבד כרשב"ל כד שמע ר' יוחנן פליג עליה חזר וכפייה וחלץ לה זמן תניינות אתא עובדא קומי ר' חייא בר אבא א"ל (כגון) [בני] האשה הזאת אינה רוצה להנשא לך דרך יבום אלא חלוץ לה ועקור זיקתה ממנה והיא נשאת לך דרך נשואין. פי' היינו כרשב"ל חלוץ לה ובכך אתה כונסה והיינו הא עובדא גופא דמייתי בגמרא דידן דאתא לקמיה דד"ח בר אבא והכי מסקנא בירושלמי מן דחלץ לה א"ל אם אתי משה ושמואל לא שריי לה פי' אפי' אם יעמדו משה ושמואל להתירה בחליצה זו של טעות דבכך אתה כונסה הוא לא היה מתירה. וכתב מורי ה"ר שמחה שחייבת ליתן לו שכר פעולתו שהרי קצבה עמו במאתים זוז מ"ש האי מכל פועל אלא משום דא"ל משטה אני בך ואין לו אלא שכרו. ומסתבר לי טעמיה היכא שהיבום קוד' והטעתו לחלוץ אבל היכא שהחליצה קודמת הרי מוטל עליו לחלוץ ולית ליה אפי' שכר טרחו דלא דמי (למעוברת) [למעבורת] דאית ליה שכר טרחו משום דאין מוטל עליו להעבירו. מיהו אתבריר לן דחליצ' מוטעת על תנאי כשירה ואין תנאי בחליצה וכן פר"ת דאין תנאי בחליצה וכ"פ רבינו יצחק דאין תנאי בחליצה וכן פר"ח בהמדיר דמכל פנים אין תנאי בחליצה. וההיא דפר"ג דרבינא אמר דכ"ע יש תנאי כחליצה פר"ח בהמדיר דההיא דרבינא שנויא הוא ולא סמכי' עלה אלא קיי"ל אין תנאי בחליצה והותרה לשוק וגם פקעה הזיקה לגמרי שאפי' הזר וקדשה לשם יבמות אינה צריכה גט אפי' מדרבנן. אבל רבינו תם ורבי' יצחק נראה להם דוחק לומר דליתא לדרבינא דהוא בתראה וקיי"ל כותיה וגם קשה לומר דרבינא פליג אההיא דהמדיר ואכולהו עובדי דפרק מצות חליצה גמרא דידן וירושלמי כדפרישית לעיל. ותו דפריך רבינו תם (בין) לרב אשי דמוקי פלוגתייהו דר' ורבנן ביש תנאי כפול מאי איריא דפליגי בהחולץ ליבמתו וחזר וקידשה ליפלגו בלהתירה לשוק בעלמא. הלכך נראה לר"ת ולרבינו יצחק בר' שמואל דרבינא אית ליה שפיר דאין תנאי בחליצה ולכ"ע בין לרבי בין לרבנן כל היכא שחלץ על תנאי אע"פ שלא נתקיים התנאי הותרה לשוק ולא פליגי אלא לענין יבם שחזר וקידשה דוקא ואוקי רב אשי פלוגתייהו ביש תנאי בחליצה ופקעה זיקה לגמרי שאפי' חזר וקדשה לשם יבמות אינה צריכה גט אפי' מדרבנן וחכמים סברי דאע"ג דאין תנאי בחליצה לאוסרה לשוק אלא מותרת לשוק אפ"ה לענין יבם יש תנאי שאם לא נתקיים התנאי וחזר וקדשה לשם יבמות צריכה גט מדבריהם בין לר' בין לרבנן הלכך כל היכא שחלץ על תנאי ולא נתקיים התנאי חליצתה כשירה והותרה לשוק ואם חזר היבם וקידשה לשם יבמות צריכה גט לכולי עלמא אליבא דרבינא. ואליבא דרב אשי לר' א"צ גט ולרבנן צריכה גט והלכה כרבנן דהלכה כר' מחבירו ולא מחביריו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |