אור זרוע/גיטין/תשל: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
''' | '''מתני' ''' הכותב טופסי גיטין. שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהו מזומנים לו פעמים שאדם בא לשוכרו והוא יהיה טרוד. צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום הלוה ומקום המלוה ומקום המעות ומקום הזמן שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה ור' יהודה פוסל בכולן ואפי' הניח מקומות הללו ור"א מכשיר בכולן ובלבד שיניח מקומות הללו חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה. אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם פי' רבינו שלמה שגם זה עיקרו של גט ונראה בעיני דהכי הלכתא דמוקמינן לה כר"א דאמר עידי מסירה כרתי וקיי"ל כותיה ורפ"ק דזבחים דייק מינה סתמא דתלמודא אליבא דרבא דסתמא בגיטין פסול ורבותינו כתבו בכל דוכתא משמע שכותבין זה הלשון בגט כדתנן נמי פ' בתרא גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ואמרי' נמי התם דכתוב ביה הרי את מלמטה ומותרת מלמעלה. הלכך רבינו תם הנהיג לכתוב זה הלשון ושמא אעפ"כ אין להוציא לעז על גיטין הראשונים שהרי מאריכין כמה לשונות של שופרא דשטרא דחשיבי כמו הרי את מותרת לכל אדם: אמר ר' זירא א"ר אבא בר {{ממ|עולא}} [שילא] א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה א"ר הלכה כר"א קרי רב עליה דר"א טוביינא דחכימי. א"ר פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני. קיום השטר שהעדים מעידי' על כתב ידיד' בב"ד וב"ד כותבין במותב תלתא הוינא ואתו פ' ופ' ואסהדי אחתימת ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי. דמיכתבא מקמי דליסהוד סהדי אחתימת ידייהו פסולה משום דמיחזי בשיקרא וליתא מדר"נ דא"ר נחמן אומר היה ר' מאיר אם מצאו לגט באשפה ולא נכתב לשם אשה חתמו ונתנו לה כשר ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא דאמר ר"י שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה {{ממ|גובה}} בו ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם. שכבר נמחל שיעבודו. כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה בשנייה שלא נחתם שטר זה והוה ליה מלוה על פה. טעמא דנמחל שיעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן. אם היה נכתב על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הלכתא וכ"כ מודי רבינו אבי העזרי באביאסף בפ"ב דכתובות דליתא לדרב פפי ולא דמי לההיא דגט פשוט דא"ל רב הונא לספרי כי כתביתו שטר אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתיבו ואי לא כתיבו יומא דקיימיתו ביה ואי לא מחזי כשיקרא דההיא שקר גמור הוא משא"כ הכא עכ"ל. ביבמות בפר"ג אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ולאשה מעלמא אינו גט מפני שאין בידו {{ממ|לקדשה}} [לגרשה] בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמייא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:23, 29 במאי 2022
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הכותב טופסי גיטין. שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהו מזומנים לו פעמים שאדם בא לשוכרו והוא יהיה טרוד. צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום הלוה ומקום המלוה ומקום המעות ומקום הזמן שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה ור' יהודה פוסל בכולן ואפי' הניח מקומות הללו ור"א מכשיר בכולן ובלבד שיניח מקומות הללו חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה. אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם פי' רבינו שלמה שגם זה עיקרו של גט ונראה בעיני דהכי הלכתא דמוקמינן לה כר"א דאמר עידי מסירה כרתי וקיי"ל כותיה ורפ"ק דזבחים דייק מינה סתמא דתלמודא אליבא דרבא דסתמא בגיטין פסול ורבותינו כתבו בכל דוכתא משמע שכותבין זה הלשון בגט כדתנן נמי פ' בתרא גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ואמרי' נמי התם דכתוב ביה הרי את מלמטה ומותרת מלמעלה. הלכך רבינו תם הנהיג לכתוב זה הלשון ושמא אעפ"כ אין להוציא לעז על גיטין הראשונים שהרי מאריכין כמה לשונות של שופרא דשטרא דחשיבי כמו הרי את מותרת לכל אדם: אמר ר' זירא א"ר אבא בר (עולא) [שילא] א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה א"ר הלכה כר"א קרי רב עליה דר"א טוביינא דחכימי. א"ר פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני. קיום השטר שהעדים מעידי' על כתב ידיד' בב"ד וב"ד כותבין במותב תלתא הוינא ואתו פ' ופ' ואסהדי אחתימת ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי. דמיכתבא מקמי דליסהוד סהדי אחתימת ידייהו פסולה משום דמיחזי בשיקרא וליתא מדר"נ דא"ר נחמן אומר היה ר' מאיר אם מצאו לגט באשפה ולא נכתב לשם אשה חתמו ונתנו לה כשר ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא דאמר ר"י שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה (גובה) בו ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם. שכבר נמחל שיעבודו. כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה בשנייה שלא נחתם שטר זה והוה ליה מלוה על פה. טעמא דנמחל שיעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן. אם היה נכתב על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הלכתא וכ"כ מודי רבינו אבי העזרי באביאסף בפ"ב דכתובות דליתא לדרב פפי ולא דמי לההיא דגט פשוט דא"ל רב הונא לספרי כי כתביתו שטר אקנייתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתיבו ואי לא כתיבו יומא דקיימיתו ביה ואי לא מחזי כשיקרא דההיא שקר גמור הוא משא"כ הכא עכ"ל. ביבמות בפר"ג אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ולאשה מעלמא אינו גט מפני שאין בידו (לקדשה) [לגרשה] בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמייא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |