אור זרוע/גיטין/תשיג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי א"ר יוחנן שנים נתכוין לחתום בו לשם עדים. וכולן. השאר לא החתים בו אלא לביישה ברבים ותנאי גמור הטיל בגט זה דלא ליהוי גיטא אא"כ חותמין כולן. ורשב"ל אמר כולן משום עדים נתכוון להחתימן. ה"ד אילימא דלא אמר להו כלכם הא תנן לקמן בפ' התקבל אמר לעשרה כתבו [ותנו] גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמין. וקשיא לתרווייהו דאמרי כולם צריכין לחתום. אלא דאמר להו כולכם. דלא שווייה גיטא עד דחתימו כולהו. מאי בינייהו. בין משום תנאי בין משום עדים כולן צריכין לחתום דהכי נמי תנן בסיפא מההיא כולכם כתבו גט לאשתי אחד כותב וכולן חותמין. איכא בינייהו [דחתום בי תרי מנייהו] ביומיה ואינך מיכן ועד עשרה ימים. וקודם שנתנו לה חתמו כולם. מ"ד משום תנאי כשר מ"ד משום עדים פסול. דלא הוי עדות שלימה עד שיחתמו כולן וכיון דכולן לא חתמו ביום כתיבתו הו"ל מוקדם. א"נ כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול וקיי"ל אפי' מאה עדים ונמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטילה הלכך מ"ד משום תנאי כשר מ"ד משום עדים פסול וקיי"ל ר' יוחנן ורשב"ל הלכה כר' יוחנן וכן פסק רבינו יצחק אלפס הלכה כר' יוחנן. מיהו נראה בעיני דלא עבדינן עובדא כר"י אלא או בשעת הדחק כגון שהלך זה לדרכו או ניסת כבר בגט זה אבל לכתחילה כרשב"ל עבדי' דקיי"ל כריב"ל דההוא דאמר להו לעשרה כלכם כתבו גט לאשתי חתום בי תרי מנייהו ביומיה ואינך מיכן ועד עשרה [ימים] אתא לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו. כדאי הוא ר"ש דמתני' דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר לסמוך עליו בשעת הדחק פירש רבינו שלמה שהלך זה לדרכו או ניסת כבר בגט זה. והאמר רשב"ל לא הכשיר ר"ש אלא לאלתר אבל מיכן ועד עשרה ימים לא. בההיא כר"י ס"ל לריב"ל. והאר"י שנים משום עדים וכולן משום תנאי ואין כאן הקדמה דתנאי נינהו ואפי' לרבנן כשר ואמאי קאמר כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו. בההיא כרשב"ל ס"ל ולא אשכח לאכשורי אלא אליבא דר"ש וכר"י אבל בהא כרשב"ל ס"ל דאמר כולן משום עדים. הלכך האומר לעשרה כולכם כתבו גט לאשתי וחתום בי תרי מנייהו ביומיה ואינך מיכן ועד עשרה ימים לכתחילה אין מתירין אותה לינשא בזה הגט. ואם היה שעת הדחק שהלך הבעל לדרכו או שניסת כבר בגט זה סמכינן אדר"י ואדר"ש דמתניתין ושרינן לה בזה הגט לינשא דקיי"ל ר"י וריב"ל הלכה כריב"ל כדפסק ר"ת זצ"ל מההיא דמגילה ורבינו משה בר מיימן זצ"ל כתב שנים שחותמין בתחילה הן משום עדים והשאר משום תנאי לפיכך אם היו השאר פסולין או חתמו זה היום וזה למחר ואפי' לימים הרבה ה"ז כשר מת אהד מהם קודם חתימה ה"ז גט בטל עכ"ל פוסק כר"י ואפי' לכתחילה. ולי אני המחבר נראה בעיני דהלכה כריב"ל כדפרישי': אי חתום בתחילה קרוב או פסול אמרי לה פסול ואמרי לה כשר אמרי לה כשר דתנאי הוא אמרי לה פסול אתו לאחלופי בקיום שטרות דעלמא. פי' רבינו שלמה בשנים הראשונים חתם קרוב או פסול וכולן חתמו בו ביום. אמרי לה כשר. למאן דאמר משום תנאי דאע"ג דאיחתים ברישא [קרוב או פסול] העדות תתקיים בראויין לעדות והוא יחשב לתנאי דמסתמא את הכשרים מינה לשם עדות והקרוב לתנאי. אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא. דכיון דחתם ברישא אתו למימר זה ודאי לשם עדות חתם ויכשירו קרוב בכל שטרות עכ"ל. וכתב רבינו משה בר מיימן זצ"ל היה אחד משנים הראשונים פסול ה"ז גט פסול שמא יאמרו עד פסול כשר בשאר שטרות בעת שיהו העדים רבים ולא הכשירוהו בגט שעריו רבים אלא מפני שעירי מסירה הם העיקר עכ"ל ולענין שאר שטרות כתבתי בגט פשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |