אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/יח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לבוד באמצע ו'השתמשות' בשני דינים) |
(שינויים קלים) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
;חידוש הר"ן | ;חידוש הר"ן שבמיעט סמוך לכותל אין אומרים לבוד ודופן עקומה להכשירו | ||
והוסיף הר"ן בטעם הדבר שהביאה הגמרא מחלוקת זו דוקא באופן שהיה אויר גדול מג' טפחים ומיעטו, כיון שהיה צד לומר שאף למאן דאמר אין לבוד באמצע, אם ימעט את האויר מצד הדופן באופן שישאר פחות מד' אמות סמוך לדפון, אם כן יכולים אנו לומר שהדופן ממשיך עד סמוך לאויר מדין דופן עקומה, וממילא האויר נמצא בצד והוה ליה לבוד מן הצד. ולכך הביאה הגמרא מחלוקת זו באופן זה לומר שאפילו אם מיעט את האויר סמוך לדופן "לא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי, הלכך כי מיעטו מצד הדופן - אותו מיעוט, סכך מיחשב ולא דופן, והוה ליה לבוד באמצע". הרי פשטות לשון הר"ן ששני דינים אלו "דופן עקומה" ו"לבוד" אינם מתקיימים יחד, וע"כ אם בעינן לדין לבוד ממילא יש לנו להחשיב את כל המיעוט כחלק מהסכך והוה ליה לבוד באמצע, ואם נחשיב המיעוט כחלק מהדופן מדין דופן עקומה אם כן לא נוכל עוד לומר דין לבוד למעט האויר. | והוסיף הר"ן בטעם הדבר שהביאה הגמרא מחלוקת זו דוקא באופן שהיה אויר גדול מג' טפחים ומיעטו, כיון שהיה צד לומר שאף למאן דאמר אין לבוד באמצע, אם ימעט את האויר מצד הדופן באופן שישאר פחות מד' אמות סמוך לדפון, אם כן יכולים אנו לומר שהדופן ממשיך עד סמוך לאויר מדין דופן עקומה, וממילא האויר נמצא בצד והוה ליה לבוד מן הצד. ולכך הביאה הגמרא מחלוקת זו באופן זה לומר שאפילו אם מיעט את האויר סמוך לדופן "לא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי, הלכך כי מיעטו מצד הדופן - אותו מיעוט, סכך מיחשב ולא דופן, והוה ליה לבוד באמצע". הרי פשטות לשון הר"ן ששני דינים אלו "דופן עקומה" ו"לבוד" אינם מתקיימים יחד, וע"כ אם בעינן לדין לבוד ממילא יש לנו להחשיב את כל המיעוט כחלק מהסכך והוה ליה לבוד באמצע, ואם נחשיב המיעוט כחלק מהדופן מדין דופן עקומה אם כן לא נוכל עוד לומר דין לבוד למעט האויר. | ||
;מחלוקת הפוסקים | ;מחלוקת הפוסקים בדין דופן עקומה כשאין הדפנות מגיעות לסכך | ||
והנה בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב#א|סימן תרלב ס"א]]}} נפסק: סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים, אבל פחות מארבעה כשר... ומן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות, אבל פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה. דהיינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשוב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. וכתב המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרלב#א|סק"א]]}} שמלשון השולחן ערוך "שאנו רואים כאילו הכותל נעקם" משמע דדין זה הוא דוקא כשהדפנות מגיעות לסכך, והביא כן בשם הר"ן והב"ח. | והנה בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלב#א|סימן תרלב ס"א]]}} נפסק: סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים, אבל פחות מארבעה כשר... ומן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות, אבל פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה. דהיינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשוב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. וכתב המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרלב#א|סק"א]]}} שמלשון השולחן ערוך "שאנו רואים כאילו הכותל נעקם" משמע דדין זה הוא דוקא כשהדפנות מגיעות לסכך, והביא כן בשם הר"ן והב"ח. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
;נפק"מ בין ד' אמות סכך פסול ואחריו אויר ב' טפחים | ;נפק"מ בין ד' אמות סכך פסול ואחריו אויר ב' טפחים לציור הפוך | ||
ומכך הוציא רע"א נפק"מ להלכה באופן שמצד הדופן יש סכך פסול פחות מארבע אמות ואחר כך עוד ב' טפחים אויר. דלדידן שיש לבוד באמצע אם כן להכשר הסוכה בעינן לשני דינים, א' דין דופן עקומה לסכך פסול פחות מד' אמות שסמוך לדופן, ב' דין לבוד לאויר שאחר כך. והנה לפי פשטות ההבנה בדברי הר"ן דלא אמרינן שני דינים להכשר הסוכה, אם כן הוא הדין כאן תהיה הסוכה פסולה כיון שסוף סוף אנו צריכים להשתמש בשני דינים אלו כדי להכשירה. אך לפי תוספת ההבנה בר"ן כפי שביאר הגרעק"א שעיקר החסרון הוא רק באופן שהלכה אחת באה מכח ההלכה האחרת, אם כן בציור זה שדין הדופן עקומה לא צריך לדין הלבוד, ודין הלבוד לא צריך לדין הדופן עקומה שהרי להלכה קי"ל שיש לבוד באמצע, ממילא תהיה הסוכה כשרה למרות שאנו נדרשים לב' הדינים, דין לבוד ודין דופן עקומה. | ומכך הוציא רע"א נפק"מ להלכה באופן שמצד הדופן יש סכך פסול פחות מארבע אמות ואחר כך עוד ב' טפחים אויר. דלדידן שיש לבוד באמצע אם כן להכשר הסוכה בעינן לשני דינים, א' דין דופן עקומה לסכך פסול פחות מד' אמות שסמוך לדופן, ב' דין לבוד לאויר שאחר כך. והנה לפי פשטות ההבנה בדברי הר"ן דלא אמרינן שני דינים להכשר הסוכה, אם כן הוא הדין כאן תהיה הסוכה פסולה כיון שסוף סוף אנו צריכים להשתמש בשני דינים אלו כדי להכשירה. אך לפי תוספת ההבנה בר"ן כפי שביאר הגרעק"א שעיקר החסרון הוא רק באופן שהלכה אחת באה מכח ההלכה האחרת, אם כן בציור זה שדין הדופן עקומה לא צריך לדין הלבוד, ודין הלבוד לא צריך לדין הדופן עקומה שהרי להלכה קי"ל שיש לבוד באמצע, ממילא תהיה הסוכה כשרה למרות שאנו נדרשים לב' הדינים, דין לבוד ודין דופן עקומה. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
;ביאור העמק ברכה | ;ביאור העמק ברכה שלא שייך לדון דופן עקומה כשבמציאות אין הדופן מגיעה לסכך | ||
בעמק ברכה {{ממ|סוכה אות ז}} מציע רבי אריה פומרנצ'יק הסבר חדש בדברי הר"ן, הן לגבי דין זה שצריך שיגיעו הדפנות לסכך כדי לומר בהם דין דופן עקומה, והן לגבי זה שאין די בדין דופן עקומה כדי שנאמר לאחריו דין לבוד כלבוד מן הצד ולא כלבוד באמצע. באופן שכלל אין כוונת הר"ן למה שהוציא רבי עקיבא איגר בדעתו שהוא סובר שאין אומרים שתי הלכות יחד עכ"פ באופן שהלכה אחת באה מכח חברתה. ואם אכן אין זו כוונת הר"ן ממילא מסולקת קושיית רע"א שכן יהיה הדין גם לגבי דין גוד אסיק באופן שאין המחיצה מכוונת כנגד הסכך אלא רחוקה ממנו מעט בתוך ג' טפחים. | בעמק ברכה {{ממ|סוכה אות ז}} מציע רבי אריה פומרנצ'יק הסבר חדש בדברי הר"ן, הן לגבי דין זה שצריך שיגיעו הדפנות לסכך כדי לומר בהם דין דופן עקומה, והן לגבי זה שאין די בדין דופן עקומה כדי שנאמר לאחריו דין לבוד כלבוד מן הצד ולא כלבוד באמצע. באופן שכלל אין כוונת הר"ן למה שהוציא רבי עקיבא איגר בדעתו שהוא סובר שאין אומרים שתי הלכות יחד עכ"פ באופן שהלכה אחת באה מכח חברתה. ואם אכן אין זו כוונת הר"ן ממילא מסולקת קושיית רע"א שכן יהיה הדין גם לגבי דין גוד אסיק באופן שאין המחיצה מכוונת כנגד הסכך אלא רחוקה ממנו מעט בתוך ג' טפחים. | ||