12,864
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/עח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משתמש:מי אדיר, נא לבדוק אם יפה הגהתי. שבת שלו'.
(נתינה ומכירה בנכסי ארוסה) |
(משתמש:מי אדיר, נא לבדוק אם יפה הגהתי. שבת שלו'.) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ויישבו התוספות שיש לחלק בין המקרים, כי בנידון דידן כל המארס דעתו לישא, והרי היא עומדת להינשא לו ולכן לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי והוא ספק. משא"כ בשומרת יבם שאינה עומדת ליבום יותר משעומדת לחליצה, ולכן הואיל והיא ודאי והוא ספק, התירו חכמים שתמכור לכתחילה. | ויישבו התוספות שיש לחלק בין המקרים, כי בנידון דידן כל המארס דעתו לישא, והרי היא עומדת להינשא לו ולכן לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי והוא ספק. משא"כ בשומרת יבם שאינה עומדת ליבום יותר משעומדת לחליצה, ולכן הואיל והיא ודאי והוא ספק, התירו חכמים שתמכור לכתחילה. | ||
ובתוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/כתובות/ח#א|כתובות פ"ח מ"א]]}} כתב ליישב עיקר קושיית התוספות, שכן אין לדמות כלל שומרת יבם לארוסה, שהרי כאן היא ודאי ארוסה וכל הנידון הוא על מה שאולי תינשא, ואין ספק מוציא מידי ודאי, משא"כ בשומרת יבם הספק הוא על גוף הזיקה האם הזיקה עושה אותה ארוסה או לא, ובכה"ג אין מקום לדון מדין 'ודאי' שאין ספק מוציא מידו. אמנם הקשה כעין קושיית התוספות ממה שנוקטים בכל מקום שאין ספק מוציא מידי ודאי, וכיון שהיא ודאי והוא ספק מפני מה יוציא מידה. והתוי"ט מעיר | ובתוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/כתובות/ח#א|כתובות פ"ח מ"א]]}} כתב ליישב עיקר קושיית התוספות, שכן אין לדמות כלל שומרת יבם לארוסה, שהרי כאן היא ודאי ארוסה וכל הנידון הוא על מה שאולי תינשא, ואין ספק מוציא מידי ודאי, משא"כ בשומרת יבם הספק הוא על גוף הזיקה האם הזיקה עושה אותה ארוסה או לא, ובכה"ג אין מקום לדון מדין 'ודאי' שאין ספק מוציא מידו. אמנם הקשה כעין קושיית התוספות ממה שנוקטים בכל מקום שאין ספק מוציא מידי ודאי, וכיון שהיא ודאי והוא ספק מפני מה יוציא מידה. והתוי"ט מעיר שלשאלה בסגנון זה לא יועיל יישוב התוספות, שכן התוספות העמידו חילוק בין נידון דידן לשומרת יבם, ועל זה יישבו שהיא עומדת לינשא, אך הלא מ"מ עדיין נישואיה עומדים בספק ואין ספק מוציא מידי ודאי. | ||
;דקדוק התוספות יום בדעת רש"י שהאיסור הוא רק ללוקח ולא לאשה | ;דקדוק התוספות יום טוב בדעת רש"י שהאיסור הוא רק ללוקח ולא לאשה | ||
כדי ליישב קושיה זו מקדים התוי"ט ומדקדק את דברי רש"י בהמשך הסוגיא {{ממ|[[רש"י/כתובות/עח/ב|עח: ד"ה ורבי חנינא]]}}, שם כותב רש"י בזה הלשון: דהא בית הלל אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחילה לא, ואם בא לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא תיזבון... ויש להעיר מדוע העמיד רש"י את הנידון על הלוקח כשבא לבית דין, ולא העמיד את הנידון - כפי שמורה לשון המשנה - על האשה עצמה ש'לא תמכור'. | כדי ליישב קושיה זו מקדים התוי"ט ומדקדק את דברי רש"י בהמשך הסוגיא {{ממ|[[רש"י/כתובות/עח/ב|עח: ד"ה ורבי חנינא]]}}, שם כותב רש"י בזה הלשון: דהא בית הלל אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחילה לא, ואם בא לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא תיזבון... ויש להעיר מדוע העמיד רש"י את הנידון על הלוקח כשבא לבית דין, ולא העמיד את הנידון - כפי שמורה לשון המשנה - על האשה עצמה ש'לא תמכור'. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
הנידון הוא, מעשה בראובן ששידך את בתו לאחד והתנה עמו שיתן לה את הנדוניא בכניסתה לחופה סך כך וכך, ולבתוך הזמן נפטר ראובן לבית עולמו והניח שתי בנות, המשודכת ואחותה. ועתה רוצה המשודך לכנוס את המשודכת ולקבל את כל הנדוניא שהתנה עמו, ואת שאר הנכסים יחלקו שתי האחיות. לעומת זאת, האפוטרופוס של היתומות טוען שתחילה יש לתת לאחות השניה חלק כחלק כנגד הנדוניא שמקבלת אחותה ורק את שאר הנכסים יחלקו בשווה. | הנידון הוא, מעשה בראובן ששידך את בתו לאחד והתנה עמו שיתן לה את הנדוניא בכניסתה לחופה סך כך וכך, ולבתוך הזמן נפטר ראובן לבית עולמו והניח שתי בנות, המשודכת ואחותה. ועתה רוצה המשודך לכנוס את המשודכת ולקבל את כל הנדוניא שהתנה עמו, ואת שאר הנכסים יחלקו שתי האחיות. לעומת זאת, האפוטרופוס של היתומות טוען שתחילה יש לתת לאחות השניה חלק כחלק כנגד הנדוניא שמקבלת אחותה ורק את שאר הנכסים יחלקו בשווה. | ||
מהר"ש הלוי מאריך בתשובתו, ובתוך תשובתו מעלה שגם במקום שתתרצה הבת | מהר"ש הלוי מאריך בתשובתו, ובתוך תשובתו מעלה שגם במקום שתתרצה הבת המשודכת לתת הנדוניה לאחותה, מכל מקום קפידתו של הבעל במקומה עומדת כיון שהוא מפסיד מכך [יעויין שם אופן הנתינה המדוייק, ומה הפסדו של הבעל, ואינו שייך לענייננו]. על דברים אלו תמה המשנה למלך: ולא ירדתי לסוף דעתו בזה, דהא נכסים אלו נפלו לה כשהיא ארוסה, ובנכסים שנפלו לה בעודה ארוסה, תנן בר"פ האשה דבעודה ארוסה לכתחילה לא תמכור, ואם מכרה או נתנה קיים. | ||