אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/תמוז/י

שבת קודש פרשת בלק י' תמוז - רבי ישראל יעקב אלגאזי

חיוב בלק כמשלחו של בלעם

בשו"ת מהרי"ט (חו"מ סימן ק) העיר על מה שהביא הרמב"ן בהשגות (סו"ס המצות) שכששלח דוד את יואב לארם נהרים וארם צובה, פגע בעמון ומואב תחילה וביקש לזנבן, הוציאו לו אצטליות שלהם שכתוב שם 'אל תצר את מואב'. וישב דוד ודן, הלא הם פרצו הגדר תחילה, שנאמר 'וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור'. ודן המהרי"ט מפני מה שכירות בלק לבלעם חשובה 'פריצת גדר' הלא למעשה לא עשה בלעם כל מעשה ואדרבה בירכם. ועוד הוסיף שאפילו אם היה עולה ביד בלעם לקללם, הרי בלק לא עשה דבר ואין שליח לדבר עבירה.

על תוספת זו תמה רבי ישראל יעקב אלגאזי (קהלת יעקב אות אל"ף ס"ה אין שליח לדבר עבירה הדין הט') שהלא בבן נח יש שליח לדבר עבירה. וכך מבואר בבראשית רבה (לד יט) אמר רבי חנינא, כולהון בהלכות בני נח... ע"י שליח, שנאמר (בראשית ט ו) שופך דם האדם באדם - דמו ישפך. וביאר היפה תואר שם שבבן נח יש שליח לדבר עבירה, וכן מצאנו בכמה מקומות.

ועוד תמה על פי מה שהביא הבית יוסף (סימן שפח) בשם שו"ת התשב"ץ (ח"א סימן קנו) שאם הוחזק במוסר ואנס אין המשלח יכול לפטור עצמו מדין אין שליח לדבר עבירה, שהרי טעם דין זה משום דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, וזה מפורסם ומוחזק שאינו שומע דברי הרב.

ועפ"ז קשה גם על דברי המהרי"ט שהרי בלעם ודאי היה מוחזק בכך, שהרי לכך שלח בלק אחריו, לפי שכשנלחם סיחון במואב שכר את בלעם לקלל את מואב ועשתה קללתו פירות. וכיון שהוא מוחזק בכך אמרינן יש שליח לדבר עבירה אפילו בישראל.

אמנם שב הגריי"א ומביא שיש שחלקו על התשב"ץ בזה, וכ"כ הש"ך (חו"מ סימן שפח ס"ק סז) שלא מבעיא לדעת הרמ"ה והרא"ש שההלכה שאין שליח לדבר עבירה אפילו כשהשליח לאו בר חיובא, ואם כן ודאי שה"ה במסור. אלא אפילו לדעת הסוברים שבשבשליח שאינו בר חיובא - יש שליח לדבר עבירה, היינו דוקא כשאינו בר חיובא, משא"כ מסור שהוא בר חיובא אף שהוחזק כמוסר, מה בכך סוף סוף ישראל הוא.

וכן בתשובת מהר"ם די בוטון (סימן ח) כתב שבשליח ישראל אין אומרים כן, כי אפילו אם השליח רשע גמור אפשר שיהרהר תשובה בלבו ולא יעשה.