אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/ו

יום שישי ו' טבת תשפ"ב - רבי מתתיהו שטראשון, בעל 'מתת יה' :

"אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח" (בראשית מד יט), ורש"י הביא דברי המדרש (ב"ר צב ח): מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, וכי בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש?!

בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סוס"י ל) הוכיח ממדרש זה שבודאי היה ליוסף בת. ומכח זה הקשה מדוע לא נמנית בת זו במנין היורדים למצרים, כפי שנמנו יוסף ובניו.

רבי מתתיהו שטראשון בנו של הרש"ש בספרו 'מתת יה', מעיר על דבריו שבפשטות לא אמרו האחים ליוסף כן מחמת ידיעתם שיש לו בת, אלא אמרו כן דרך ויכוח והפלגה. ואין להסיק מכך שאכן היתה ליוסף בת.

והתוספות (יא.) הקשו על המבואר בגמרא שם שאין לשמש בשני רעבון, מכך שיוכבד נולדה בין החומות ועל כרחך שלוי שימש בשנת רעבון. והמזרחי אף הוא הקשה כקושיית התוספות, ויישב שכיון שלא היתה ללוי בת ולא קיים מצות פריה ורביה, לכן הותר לו לשמש אף בשני רעבון.

על דברי המזרחי, הקשה הבית יוסף (או"ח סימן תקעד), שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש, כיון שלא היתה לו בת, והרי כל מקור הגמרא שאוסר לשמש בשני רעבון הוא מיוסף. ויישבו הצידה לדרך והשבות יעקב, שאכן אף ליוסף היתה בת כמבואר במדרש, אלא שהיא מתה קודם שירד יעקב למצרים.

אמנם מעיר על כך ה'מתת יה', שנראה מלשון הבית יוסף שנשמר מיישוב זה, וכוונתו שאילו היתה ליוסף בת, אפילו אם מתה קודם שבא יעקב למצרים - אפילו הכי היה הכתוב מונה אותה בכלל היורדים, כפי שהזכיר הכתוב את 'ער ואונן' בני יהודה אף שמתו קודם לכן.