אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/ראש השנה
שבת - רבי יעקב דוד ווילאווסקי, הרידב"ז
תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת
דעת הבבלי למסקנא כדעת רבה, שמה שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת, הוא משום גזירה שמא יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים, ובמקדש לא גזרו ולכך תוקעים אף בשבת. אמנם בדעת הירושלמי נראה שלשיטתו מה שאין תוקעין בשבת בגבולין הוא מדאורייתא.
ויש לתמוה לדעת הירושלמי כיצד תיקן רבן יוחנן בן זכאי אחר שחרב הבית שיהיו תוקעים בשופר בכל מקום שיש בית דין ולא רק בבית המקדש. ובשלמא לדעת הבבלי שמעיקר הדין תוקעים בכל מקום, וכל מה שאין תוקעים בשופר בשבת הוא מדרבנן, יש לומר שתיקן ריב"ז שיתקעו בכל מקום שיש בית דין. אבל לדעת הירושלמי שמדאורייתא אין תוקעין בגבולין, כיצד תיקן ריב"ז לתקוע במקום שיש בית דין, הלא אין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה בקום עשה.
אמנם נראה שהירושלמי והבבלי הלכו בזה לשיטתם, שכן דעת הבבלי (יבמות צ:) שבית מתנין לעקור דבר מן התורה רק בשב ואל תעשה ולא בקום עשה, ולכן לא יכול הבבלי לפרש כדעת הירושלמי שמדאורייתא אין תוקעין בגבולין, כי אם כן לא היה יכול ריב"ז לתקן שיתקעו במקום שיש בית דין.
משא"כ הירושלמי בגיטין על דינו של רשב"ג שאם ביטל גט אינו מבוטל משום 'מה כח בית דין יפה', ומקשה הירושלמי, 'מי איכא מידי דמאורייתא בטל גיטא ומשום מה כח בית דין יפה שרינן אשת איש לעלמא' [וקושיא זו מקשה גם הבבלי בגיטין (לג.) ומיישב 'כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש']. ומיישב הירושלמי: וכי זיתים על שמן, וענבים על יין, לא תורה הוא שיתרום והם אמרו צא ותרום. ולא עוד אלא שאם עבר ותרם אין תרומתו תרומה. והיינו שהירושלמי מביא מקור נוסף לכך שעקרו חכמים דבר מן התורה בקום עשה. וע"כ שכן דעת הירושלמי שיש כח בית ב"ד לתקן ולעקור דבר מן התורה גם בקום עשה. ולכן יכול הירושלמי לפרש שמדאורייתא אין תקיעה בגבולין, ואעפ"כ תיקן ריב"ז שיתקעו בכל מקום שיש בית דין. (תוספות הרי"ד)