עריכת הדף "
אומר מיהודא/ביצה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== דף כ"א == אך{{הערה|נדפס אחרי חידושי בבא מציעא.}} אשר יאכל לכל נפש וכו' ממשמע שנא' לכל נפש וכו' ת"ל לכם ולא לכלבים דברי ר"י הגלילי רע"א אפילו נפש בהמה במשמע ומה ת"ל לכם לכם ולא לנכרים וכו' ע"ש ופסק הרי"ף כריה"ג שאסור לבשל לצורך בהמה בי"ט. ומקשי' עליו הא נקטינין האי כללא הלכה כר"ע מחבירו ולמה פסק כרי"ג. הגם שתוס' תירצו הואיל ואשכחן סתמא דמתני' כוותיה והיא במסכת חלה ומייתינן לעיל עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלי' ממנה נאפית בי"ט משמע דוקא אם הרועים אוכלין ממנה הא לאו הכי לא והכי איתא בספרי בהדיא ע"ש. מ"מ הקשה הר"ז הלוי מהא דתנן מחתכין את הנבלה לפני הכלבים ואפילו בשבת וצדין חיה ועוף מן הביברין בי"ט ונותנין לפניהם מזונות ומודד אדם קב או קביים ונותנו לפני בהמתו ואינו חושש ומתירין פקיעי עמיר ועוד משניות טובא דלא כריה"ג והאיך אפשר לדחות כל אלו מפני יחידאי דעיסת כלבים שנשנית כריה"ג אגב גררא דעירוב ושיתוף וברכה וזימ' וחלה ומצה, ועיין ברא"ש. ונ"ל לתרץ דהנה המגיד משנה כתב בהלכות י"ט [פ"א] דלמה לא כתב אך אשר יאכל לכל נפש בשאר י"ט אלא בפסח ותי' משום דבשאר י"ט כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו וא"כ ממילא משמע דוקא מלאכת עבודה אבל אוכל נפש מותר דלאו עבודה היא אבל בפסח כתיב כל מלאכה לא יעשה בה והו"א אפי' אוכל נפש לכך הוצרך לכתוב אך אשר יאכל לכל נפש וכו'. והקשה הלח"מ הוי ליה למימר גם בפסח כל מלאכת עבודה ויהיה נשמע דוקא עבודה אבל אוכל נפש מותר ול"ל אך אשר יאכל לכל נפש. ונ"ל קוש' הלח"מ דאיתא במסכת כתובות דף ח. לדידך דאמרת מתוך וכו' א"כ מוגמר לישתרי משום מתוך א"ל עליך אמר קרא לכל נפש דבר [השוה] לכל נפש עיין שם, ולפ"ז אי לא הוי כתיב לכל נפש ה"א דמוגמר מותר, ואיתא בפסחים ש"מ מדר"ע תלת וכו' ש"מ דלא אמרינין מתוך, א"כ לר"ע ממילא מוגמר אסור וקשה למה לי לכל נפש, וצריך לומר דכל נפש אתי להורות דאפי' נפש בהמה במשמע. אבל אליבא דב"ה דסברי דאמרינן מתוך צריך לכל נפש להורות דמוגמר אסור דלאו דבר השוה לכל נפש הוא ולא אתי להורות דאפילו נפש בהמה במשמע וממילא אמרינין לכם ולא לכלבים. ולפי זה ריה"ג סבר כב"ה דאמרינן מתוך ואתי נפש להורות דמוגמר אסור ומשום כך סבר לכם ולא לכלבים. אבל ר"ע סבר לא אמרינין מתוך כנ"ל ולא צריך נפש למיגמר וצריך נפש דאפילו נפש בהמה במשמע ומשום כך סבר ר"ע אפילו נפש בהמה במשמע ולפי זה מוכח דגם ב"ה סבר כריה"ג וכן איתא בהדיא לעיל דב"ה סבר לכם ולא לכלבים והלכה כב"ה. ושפיר פסק הרי"ף כהילכתא ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף