עריכת הדף "
אדרת אליהו/דברים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''בעבר הירדן בארץ מואב.''' פרט כאן ב' מקומות לפי שבה ב' בחינות ה' אלהים. וכן בדבור נאמר שני דברים. משה והתורה. דהיינו הואיל משה באר את התורה. הואיל משה לשון התחלה וזה כנגד פ' ראשונה של בראשית ב' מאמרים א' כנגד יה"ו והשני כנגד אל וזהו יה"ו אל. וכתב בזוהר שעתיד משה לעמוד. כבד פה בתורה שבעל פה. וכבד לשון הוא תורה שבכתב. ואליהו עתיד לבארם שלא יאמרו אחר הוא. וזהו הואי"ל משה באר את כו'. וסוד נעלם הוא. ואלה"י לצור מחסי הוא התחלה. ואליה"ו הוא הסוף. וזה באר שני זווגין. בחינה ראשונה, כבוד מלכים חקור דבר. ושני, כבוד אלהים הסתר דבר. כנגד שני פסוקים הראשונים של יחוד בקול רם ובחשאי וזהו באר את התורה הזאת ד' פסוקים ראשונים נגד ג' אבהן שהן ד' שיעקב כלול משניהם. שהוא יעקב וישראל. לכן כתב אלה כמ"ש סוד באר הוא ו' אותיות ראשונות. והוא התחלת התורה. בראשית ברא והן ז' בארות דיעקב ברא שית. וברא אלהים הוא השביעית ולכן נקראת באר שבע כנגד ז' ספרים חצבה עמודיה שבעה. ז"ש באר את התורה הזאת שהוא השביעית שהיא כוללת הכל אלה ראשי בית אבותם. כמ"ש בתקונים. ורביעית נקראת זאת וכן כתיב בפרשת ואתחנן וזאת התורה ואח"כ אלה העדת והחקים והמשפטים: '''לאמר.''' היא בחינה י"א והי"א כוללן כולן לכן אמרו עשר ולא י"א. והוא ספר הזה שכולל כל התורה ונקרא משנה תורה לכן בא כאן הכל בי"א. י"א מקומות וי"א יום מחורב וי"א חדשים וראשי פסוקים עולה י"א עד ה' אלהינו ובפסוק הזה י"א תיבות ולאמר כולל כולן ואלה ה' פסוקים כולל כל השם אחרון: בב' פסוקים ראשונים יש עשרה מקומות שהם י"ב וג' דברים שהן אלה הדברים ומשה וישראל נגד ברכת כהנים שהם ג' שמות וי"ב תיבות כנגד שם של י"ב ג' אבהן וי"ב שבטים והן י"ה של שם. וב' פסוקים אחרונים נגד וי"ו של שם שהוא כפל כו' ופסוק אחרון ה' ענינים ב' מקומות וב' דברים משה והתורה. ולאמר היא הה' וכוללת הכל כנגד ה' אחרונה והם כנגד ה' ספרים של תורה וספר ויקרא כנגד הדעת והוא בקריאה נמצא ל"ב כלולין בה' כמ"ש בתיקונים ל"ב כלולין בה' וכן ל"ב אלהים דבראשית וז"ש הואיל הוא התחלה כי זה הספר כולל כולו נמצא שהתחלתו התחלת התורה וזה הואיל נגד נ"ב נתיבין שבפרשה ראשונה דבראשית ול"ב כנגד ל"ב נתיבות דפרשת בראשית. ובמדרש אין הואיל אלא לשון שבועה כמ"ש ויואל משה כו'. וזה שכתבתי שהב' דברים שכתב כאן נגד הב' ספרים שבספר דברים נמצא הואיל משה נגד הברכות והקללות ופרשת נצבים. ושם הכל לשון שבועה כמ"ש ובאלתו אלה דברי הברית לעברך בברית כו' והאזינו הוא ביאור של כל התורה. וזהו באר משה שני ענינים הואיל משה ובאר משה. הזאת. זה וזאת הברכה כמ"ש בפירושי על וזאת הברכה. ואמר זה בפרשה אחרונה ויעל משה כי שם כולל הארץ וכל דור ודור ודורשיו ופירושו כמ"ש בס"ד שנ' ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם וגו' לאמר. לאמר לאבות כו'. וידוע שהכל נכלל בי'. ה' נגד ה' כמ"ש בס"י ולכן יש בפסוק זה י' תיבות ה' נגד ה'. דהיינו ה' מהשם עד לאמר. וה' לאחר לאמר. ולאמר הוא ברית יחיד מכוון באמצע ומקשר אותם. ומה שפתח בשני שמות אלו שהם כלל כל התורה כולה וכל השמות. כי הקב"ה הוא נסתר מצד עצמותו. ונגלה מצד מעשיו לכן אנו אומרים בכל ברכה לשון נגלה ונסתר ושם הוי"ה ברוך הוא הוא מורה על צד עצמותו יתברך. ואלהים הוא מורה על השגחתו על בריותיו ולכן כתיב בכל פרשה בראשית שם אלהים לבדו. ובהשגחה יש ב' ענינים. השגחה כללית דהיינו על כל בריותיו ועל כל העולם בכללות. והשגחה פרטית שמשגיח על ישראל לבד. וכנגדו הוא שם אלהים. וכן בתורה יש נעלם ונגלה כידוע. ולכן פתח בב' שמות אלו. ולכן אומרים בכל ברכה ה' אלהינו מלך העולם דהיינו ה' מצד הנעלם. ואלהינו שהוא משגיח עלינו בפרטית ומלך העולם שאע"פ שמשגיח עלינו בפרטית משגיח ג"כ על כל העולם כולו בכללות ומושל עליהם. וכן אומרים בתפלה בשבת במנחה. אתה אחד ושמך אחד פי' אתה אחד מצד עצמו ית'. ושמך אחד מצד בריותיו בשם נגלה. אעפ"י שמנהיג כל בריה ובריה בפני עצמה וכל א' הנהגתה משונה מחברתה אעפ"י כן בכולו הוא אחד. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כו' כי שניהם הן ביחוד ישראל וארץ ישראל. ישראל מע' אומות. וארץ ישראל מכל הארצות. וכמו שנקרא אלהי ישראל. כן נקרא אלהי הארץ. וזהו מה שאמר באברהם אלהי השמים ואלהי הארץ ואח"כ לא אמר אלהי הארץ. מפני שבשעה שלקח אותו היה בח"ל ולכן נענשו אפילו נכרים{{הערה|ויתכן לומר הגירסא אפי' '''כותים''' מפני כו', כמ"ש לא ידעו כו' ושם הענין בכותים{{צבע גופן|אפור|. הערת הכותב בשולי מאמר 'השומע והמכון' שעיקרו מנכד הגר"א, נדפס ב'חבצלת' [[חבצלת (החלק התורני)/כז/כ#עמוד קנד (154)|שנה כז עמ' קנד]].}}}} מפני שלא שמרו את התורה בארץ כמ"ש {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יז#כו|מלכים ב, יז כו]]}} לא ידעו את משפט אלהי הארץ{{הערה|והיינו התורה שניתנה להם כדחז"ל {{ממ|[[בבלי/חולין/צב/א|חולין צ"ב א']]}} עולא אמר אלו ל' מצות שקיבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא ג' ועיין בספר אמרות טהורות מאמר חיקור דין חלק ג' פרק כ"א, כתב דהני ל' (עצות) [מצות] דקאמר עולא נתפרשו בגמ' {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נד/א|סנהדרין נ"ד א']]}} ת"ר ז' מצות נצטוו בני נח כו' ופליגי אמוראי טובא וכל אחד מוסיף על אלו ובין הכל ל'. ומ"ד בעלמא ז' מצות בני נח היינו ז' כללים ועי"ש הכללים. כלל רביעי ברכת ד' ונכלל בה כבוד התורה, וכן לעסוק בתורה שניתנה להם כדר"מ {{ממ|שם צ"ט}} מנין שאפילו עכו"ם שהוא עוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו', והיינו עוסק ב'''תורתו''', כי בכלל החמישי הוא גזל ושלא לעסוק בתורתינו הקדושה שהיא מורשה לנו עכ"ל, וזהו בחו"ל אבל בקודש החיוב מוטל על העכו"ם לשמור ולעשות ולקיים את תורתו, כדאיתא בספרי ולא תקיא הארץ וגו', ארץ ישראל אינה כשאר הארצות אינה מקיימת עוברי עבירה {{ממר|ועי' באור החיים {{ממ|[[אור החיים/ויקרא/יח#כו|ויקרא יח כו]]}} וז"ל ודוקא קודם שיכנסו ישראל לארץ ישראל היא שקאה את הגוים על מעשיהם הרעים אבל אחר כניסת ישראל לא"י אין הדבר תלוי אלא בישראל <א"ה: ואולם קרא דמלכים שהביא רבנו הגר"א הוא לאחר שנכנסו ישראל לארץ>}}. ועיין רש"י שם על הפסוק הנ"ל וזהו ולא ידעו משפט אלקי הארץ, והיינו לשון משפט ולא מצות ד' כי משפט הוא מה שאדם צריך ליתן או לעשות עפ"י החוב והדין, וכדברי רבינו ז"ל במשלי [[ביאור הגר"א/משלי/טז#ח|ט"ז ח']]{{צבע גופן|אפור|: 'השומע והמכון' [כזה שמעתי מפורש מפי אליהו נכד רבינו הגר"א זצוק"ל חות דעתו בזה ואלה הדברים מסר לי גם להדפיס {{ממר|התוספת במרובע מדברי הכותב}}], נדפס ב'חבצלת' [[חבצלת (החלק התורני)/כז/כ#עמוד קנד (154)|שנה כז עמ' קנד]]}}.}}. שישראל מצווה על כל התורה בח"ל{{הערה|ולזה בחטא ישראל כתיב ויעזבו את כל מצות ד' כו', מלשון כל המצוה אשר אני נותן לכם, והיינו כל התרי"ג מצות וסעיפיהם, וכדאיתא בספרי, ואבדתם מהרה, אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצוינין במצוות שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים, משל למלך שכעס על אשתו וחזרה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת כו', כך אמר להם הקב"ה היו מצוינים כו', וירמיה אמר הציבי לך ציונים ע"ש{{צבע גופן|אפור|. 'השומע והמכון' [כזה שמעתי מפורש מפי אליהו נכד רבינו הגר"א זצוק"ל חות דעתו בזה ואלה הדברים מסר לי גם להדפיס], נדפס ב'חבצלת' [[חבצלת (החלק התורני)/כז/כ#עמוד קנד (154)|שנה כז עמ' קנד]].}}}} ובארץ מצווה אפילו נכרי{{הערה|היינו במצוותיו. ודוק בלשון רבינו ז"ל, וכמש"ל מתיבת משפט כו', וכן איתא ברמב"ם וסמ"ק עכו"מ שלא קבל עליו ז' מצות אסור לדור בא"י כו', וכן הביא אור החיים הקדוש {{ממ|[[אור החיים/ויקרא/יח#כו|ויקרא י"ח כ"ו]]}} בשם הרמב"ם וסמ"ק מטעם פן יחטיאו, וכמ"ש בשם הספרי על לא תקיא וגו' ועי' במדרש תנחומא וישב קצ"ט, ובפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, הכותיים כו' וכשגלו כו' אמרו לו אדונינו המלך הארץ אינה מקבלת עכו"ם שאין לו מצות כו' עיי"ש{{צבע גופן|אפור|. 'השומע והמכון', נדפס ב'חבצלת' [[חבצלת (החלק התורני)/כז/כ#עמוד קנד (154)|שנה כז עמ' קנד]] [ובסופו: כזה שמעתי מפורש מפי אליהו נכד רבינו הגר"א זצוק"ל חות דעתו בזה ואלה הדברים מסר לי גם להדפיס].}}}}. ולכן נענשו הכותים שלא ידעו משפט אלהי הארץ כמ"ש{{הערה|עי' רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/ויקרא/יח#כה|ויקרא י"ח כ"ה]]}} והנה השם הנכבד יתברך כו' בחו"ל ואלקי הארץ שהיא נחלתו, וזהו טעם וזנה אחרי [אלהי נכר הארץ כי האלוהות נכרים בארץ השם ובנחלתו] וזהו שנאמר לא ידעו את משפט כו' ושלח בהם את האריות כו' והנה הכותים לא היו ענושים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בם את האריות ובבואם בארץ ישראל עיר ד' ועשו כמעשיהם הראשונים אז שלח בהם את האריות והיו ממיתים אותם, והוא מאמרם כל הדר בחו"ל כו' עכ"ל. ועי' במצודת דוד שם {{ממ|[[מצודת דוד/מלכים ב/יד#כו|מ"ב י"ד כ"ו]]}}. ואפשר לומר שלזה כשחטאו ישראל, מקודם הגלותם מעל אדמתם, הקב"ה התרה בהם כדכתיב ויעד ד' בישראל וביהודא וביד כל כו' לאמור שובו מדרכיכם כו', והם לא שמעו וימאסו, ויעזבו את כל מצות ד' וכמש"ל שישראל מצוה על כל התורה בכלליה ובפרטיה אפילו בחו"ל ומכ"ש בארץ, אז ויתאנף ד' כו', אבל בכותים נאמר ויהי בתחילת שבתם כו', לא יראו את ד' תיכף שלח בהם האריות בלי שום התראה כלל כדאיתא בסנהדרין צ"ב, אמר ר"נ אמר רבה בר אהבוה לא נצרכה אלא לעדה ולעדים ולהתראה, וכותי העובר עונשין אותו תיכף ואפילו בלא התראה{{צבע גופן|אפור|. 'השומע והמכון', נדפס ב'חבצלת' [[חבצלת (החלק התורני)/כז/כ#עמוד קנד (154)|שנה כז עמ' קנד]] [ובסופו: כזה שמעתי מפורש מפי אליהו נכד רבינו הגר"א זצוק"ל חות דעתו בזה ואלה הדברים מסר לי גם להדפיס].}}}} וזהו מ"ש {{ממ|[[בבלי/כתובות/קי/ב|סוף כתובות]]}} כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. וגלוי של תורה הוא בארץ כמ"ש אוירא דארץ ישראל מחכים וגם הנבואה אינו שורה אלא בארץ ישראל. ולכן ברח יונה כמ"ש {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כה/א|מועד קטן כ"ה ע"א]]}} ראוי רבינו שתשרה עליו שכינה אלא בבל גרמה לו וכמ"ש מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'. אבל כשהיו ישראל בארץ היה גוי אחד וכן לעתיד לבא במהרה בימינו אי"ה. כמ"ש בזוהר אימתי גוי אחד בזמן שהן בארץ וכן התורה לא נתנה אלא לישראל בהר סיני וז"ש כאן אלינו בחורב. וד' תיבות אלו הן כלל של כל התורה כולה. דהיינו שה' אלהינו דיבר אלינו לעשותם ע"י המקום בחורב. וז"ש הנסתרת לה' אלהינו והנגלת גו'. ודבר קדשו הוא מחבר אותנו עם הש"י וזהו דבר אלינו בחרב לאמר וז"ש והנגלת לנו ולבנינו והכל ע״י סיני וז"ש משה קבל תורה מסיני:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף