עריכת הדף "
אברבנאל/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל עד ענין המולך. הנראה בטעם איסור הערלה הוא מה שכתב הרב המורה בפל"ז ח"ג שצוה בה יתברך להרחיקנו מעכו"ם שהיתה מעבודתה בימים הקדמונים לעשות דברים ידועים אצלם בעת נטיעת האילנות ויחשבו שמפני זה ימהר לבא הפרי קודם זמנו וכדי להרחיקם מהדמיונות ההמה צוה יתברך שלא יאכלו את פריו שלש שנים באופן שלא יתעסק אדם לעשות הדברים המדומים ההם למהר ביאת הפרי אחרי שלא יאכל ממנו. וצוה שבשנה הרביעית קדש הלולים לה' שבמקום שהיו אוכלים אותו בבית עכו"ם עתה יאכלוהו במקום קדוש בירושלם. ולהיות טעם המצוה הזאת להרחיקם מעכו"ם היתה נהוגה בארץ ובחוצה לארץ. ואתה תדע שמצות הקרקע הן מג' מינים כפי תכליותיהם. הא' מפני הקרקע שצוה יתברך שישבות כמצות השמיטה והיובל. והב' להיותם מזון לכהנים משרתי ה' כתרומה והמעשר והבכורים. והג' הוא להרחקת עכו"ם כמו הכלאים והערלה ודומיהם. והנה שני המינים הראשונים היו תלוים בארץ כי המה חובת קרקע המקודש ההוא. ומזון הלוים והכהנים עובדי המקדש. אבל המין הג' שהוא להרחיק העכו"ם היה נוהג בארץ ובחוצה לארץ האמנם אמר בתחלת זאת המצוה וכי תבואו אל הארץ לא להיותה תלויה בה אלא לומר להם היום אתם במדבר הזה לא מקום עץ ואילן ונפשכם יבשה אין כל. ומפני זה כאשר תבואו אל הארץ אני ידעתי שתשתדלו מאד לנטוע כל עץ מאכל רוצה לומר אילנות מכל הפירות לאכול ולשמוח מהם. אבל כדי שברבות התאוה לא תעשו כמעשה ארץ כנען הזונים אחר עכו"ם לעשות מעשים למהר הפירות קודם עתם. לכן אנכי מצוה אתכם ששלש שנים יהיו לכם ערלים רוצה לומר שתעשו מפריו ערלה ודבר מותרי אטום וחתום שלא תאכלו אותו פרי אותם שלש שנים. ואמרו וערלתם ערלתו רוצה לומר הניחו את ערלתו כמות שהיא ולא תאכלוה. כי לשון ערלה היא לשון כסוי ומותר כאלו הפרי ההוא מכוסה באילן ובלתי יוצא ממנו וזאת היא תשובת השאלה הה'. וגם בשנה הרביעית לא תאכלו אותו הפרי בשערים אבל כהני השם יאכלו אותו בירושלם והם יהללו וישבחו לאל הנותן לכם כל טוב וזהו קדש הלולים. אמנם בשנה הה' תאכלו את פריו רוצה לומר בשעריכם תאכלו אתם את הפרי ההוא ונתן הטעם באמרו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלהיכם רוצה לומר וכל זה תעשו כן כדי שיוסיף לכם תבואתו של אותו עץ ואילן אני ה' אלהיכם המשפיע האמתי ולא תצטרכו לשפע עכו"ם ולפי שהיו העכו"ם מקדם עושים מעשים כפי דרכי עכו"ם למהר ביאת פרי הארץ אם בשפוך דם על שרשי האילן. ואם לנטוע העץ בשעה ידועה כפי סדור הכוכבים ומצבם וכפי מהלך הלבנה. אם להקיף פאת ראש הנוטע והשחתת זקנו שהיה זה גם כן מדרכי כומרי עכו"ם כמו שזכר הרב המורה. ובעת נטיעת האילנות היו נוטעים אותם באותו אופן. ואם להתגודדם בחרבות וברמחים ועשותם השרט בבשרם כי היה זה מיוחד אצלם להוריד שם החום היסודי הפועל בהויה וכמו שראינו בנביאי הבעל שכדי להוריד האש על המזבח היו מתגודדים בחרבות וברמחים כמשפטם. וגם כן היה מנהגם בהרכבה האילן לעשותו על ידי נערה יפה בעת הנטיעה וכמו שזכר הרב המורה במקום הנזכר. והעיד הרב שמצא כל זה בספרי אותן העבודות הקדומות הנה מפני זה הזהירה תורה אחרי מצות הערלה מאותן העבודות שהיו רגילים הכנענים לעשותן למהר תולדת הפרי. ועל הראשונה מענין הדם אמר לא תאכלו על הדם רוצה לומר שלא יאכלו מפרי העץ שינטעו אותו על הדם אשר שפכו עליו בארץ ונכללו גם כן במצוה הזאת דברים הרבה כמו שזכרו חכמינו זכרונם לברכה והביאום המפרשים. והזהיר על העבודה השנות מן בחירת השעות לנטיעה. ואמרו לא תנחשו ולא תעוננו רוצה לומר אל תבקשו עת ועונה ידועה וניחוש שעות בדבר הזה ולכך לא הביא כאן שאלת האוב והידעוני לפי שלא כיון לזכור במקום הזה אלא הדברים המתיחסים לנטיעת האילנות. וכנגד העבודה הג' צוה לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך. ואמר לא תקיפו לשון רבים לכלול אנשים ונשים ובלשון יחיד לא תשחית פאת זקנך שהוא מיוחד לזכרים כי נכללו הנשים אשר שערותיהם ארוכים וגדולים לא יכרתו אותם לעשות הקף סביב הראש כמנהג הזכרים כי אסר שלא יעשו כן הנשים כאנשים וכן אסר הזכרים שלא ישחיתו פאת זקנם להיות כנשים בלי זקן כי עם היות האזהרה הזאת כוללת ותמידית הנה נזכרה בזה המקום לאותו תכלית אשר זכרתי. וכנגד העבודה הד' צוה ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע וגו' והכונה שלא יתגודדו בבשרם וגם הצווי הזה כולל ותמידי כמו שאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת אבל נזכר במקום הזה מאותה הסבה אשר זכרתי. ועל העבודה החמישית הזהיר באמרו אל תחלל את בתך להזנותה. הנה התבאר שנזכרו כאן המצות האלה יותר מהמצות האחרות להתיחסותה לענין הערלה כי ע"כ נזכרו אחריה עם היות שהם בעצמם מצות כוללות ותמידיות. וכוללות ענינים אחרים הרבה. כי הנה ממצות לא תאכלו על הדם למדו שלא יאכל אדם עד שיתפלל ושלא ידינו דיני נפשות אחר האכילה אלא בבקר ודברים אחרים שזכרו חכמינו זכרונם לברכה וממצות לא תנחשו ולא תעוננו אסרו כל מיני נחוש ודרכי האמורי וכן משאר המצות שנזכרו הנה. והנה אמר בחלול הבת ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה הוא להגיד שלא יחלל אדם את בתו להזנותה בנטיעה מפני שהוא פועל שוא ולא יגיע עמו מהירות הפרי ולא תזנה הארץ למהר להביא פירותיה קודם זמנה כמו שחשבו ולא ימשך א"כ מהפעלות ההן התועלת אשר חשבו ונשאר ההזק ומלאה הארץ זימה רוצה לומר שתלמודנה הנשים להזנות במה שיראו שנעשה בזה וכפי זה הפירוש יהיה אמרו אל תחלל את בתך להזנותה מצוה. ואמרו ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה היא הודעה והותרה במה שפירשתי השאלה הו'. וחז"ל אמרו (סנהדרין דף ע"ו) מאל תחלל את בתך להזנותה שלא ישיא אדם בתו נערה לזקן. והנה לא נתלתה מצות הערלה בפרי האדמה כמו שנתלתה בפרי העץ. לפי שאין בה מהירות הפרי ולא יפול בה שלש שנים ערלים. ובזה הותרה השאלה הז'. כי הנה טעם הערלה בכללה אינו מפני היות פרי השלש שנים הראשונים לח מאד ודבק כמו שכתב הרמב"ן כי אם כדעת הרב המורה. ובעבור שאסר עליהם דרני העבודות הנפסדות האלה אמר אחריו את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'. כלומר מה לכם ללכת אחרי ההבל והכזב בדברים האלה שמרו את השבתות המורים על חדוש העולם הכללי ומזה תדעו שכל הדברים בידי ואני היוצר והבורא והמשפיע כרצוני לא אלהי העמים ופסיליהם ולכן את מקדשי תיראו ולא תלכו לבתי עכו"ם כי אני ה' בעל הכחות כלם. וכל שאר המעשים הבל המה מעשה תעתועים. ואמר שלא די שהיו נמשכים אחר כל הפעלות האלה להגעת הדברים הטבעיים קודם זמנם כי הנה גם לדעת העתידות שאין בהם מעשה אל תפנו אין ראוי להתעסק לשאול באלילים ועל זה אמר אל תפנו אל האובות ואל הידעונים רוצה לומר לדעת העתיד ואל תבקרו אותם כי אין בהם זולת טומאה לפי שהם נעשים בעצמות אדם או בעצם נבלת בהמה וחיה ידועה וזהו לטמאה בהם. ואמר בזה אני ה' אלהיכם רוצה לומר משגיח בכם ושוכן בתוככם ואין ראוי שתבואו לפני טמאים ואם תאמרו שצריכים אתם לדעת הדברים העתידים ולתקן הדברים הטבעיים. הנה להשיב על זה אמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ואמר זה על החכמים והנביאים וזקני הדור שילך אליהם וישאל מהם והם יודיעום האמתיות כלם ובזה ישתלמו בשאול מאתם לא באוב וידעוני. ומזה תדע למה סמך הכתוב איסור האוב והידעוני עם לא תעננו ולא תנחשו להיותם לתכליות נבדלים כמו שביארתי. והנה אמר אל תחלל את בתך להזנותה בלשון יחיד לפי שהאשה בנערותה היא ברשות אביה עומדת ובידו לחללה או לשמרה ולכך נתיחדה המצוה הזאת אליו ולא לנערה. אמנם שאר המצות כלם באו בלשון רבים בהיותן כוללות לכל ישראל. הנה התבאר קשור המצות האלה כלן ולמה נזכרו פה המצות האלה ולא זולתן וטעם סמיכותן וסדורן והותרו השאלות הח' והט' והי' והי"א והי"ב. והתבאר למה אמר אני ה' בקצת המצות האלה ולא בכלן ובאופנים מתחלפים שהיה זה כפי צורך הדברים כי בענין הערלה אמר אני ה' אלהיכם לענין תוספת התבואה שהוא יתברך יוסיפה להם ולא העכו"ם כמחשבת הכנעניים ואח"ז זכר ארבעה דברים מדרכי העבודות הזרות ההן שהן אסורות לכל ישראל ובפרט בנטיעת האילנות כמו שביארתי. ולהיותם מעשים מתיחסים ומקושרים זה בזה לא אמר אני ה' אלא בסופם. להגיד שהוא המואס המעשים ההם מצד עצמותו המקודש שהוא ה' השם המפורש הנבדל והמקודש וכמו שאמר בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו וגו' וכן אמר במצות אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ואל תבקשו לטמאה בהם אני ה' להגיד שלהיותו קדוש ושוכן בתוכם אין ראוי שיטמאו בטומאות ההמה ובשמירת השבתות ויראת המקדש אמר אני ה' ולא אמר אלהיכם כדי שידעו שהוא היכול על הכל כי הוא ברא את העולם. אבל בהדור הזקן אמר ויראת מאלהיך לפי שטבע הנערים והבחורים לשחוק ולהלעיג מהזקנים. ולכך הזהירם שייראו את ה'. כי אם לא יעשו כן ולא יהדרו פני הזקן לא יגיעו להיות זקן כמוהו. וכדומה לזה נאמר על ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך כלומר שאם תלעיג מהעור ותתן מכשול לפניו יהיה שכרך שתהיה עור כמוהו. הנה הותרו במה שפירשתי השאלות הי"ג והי"ד. ואמנם פירש וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו יראה בקשורה שכאשר הודיע השם לישראל תועבות הכנעניים וכזביהם ודמיוניהם חשש אולי בני ישראל ילעיגו מהגרים הגרים אתם מפני המעשים שהיו עושים קדמוניהם ולפי שבזה יכסו כלימה פניהם צוה יתברך שבהיות הגר בארצם שלא יונו אותו ואין האונאה הזאת רמאות ותחבולה אלא שלא ילעיגו ממנו מהמעשים האלה שהיו לאבותיהם. ולזה אמר כאזרח מכם יהיה לכם הגר שלא יחשוב שהוא עתה כימים הראשונים שהיה מן האומות והגוים ההמה אלא שיהיה הגר בעיניהם כאחד מבני ישראל ולכך לא יכלימום בדבר מדברי אבותיהם כי כבר אינו מהם אלא מעדת ישראל ונתן טעם בזה באמרו כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלהיכם ר"ל כשהייתם גרים שמה יחדתי שמי עליכם ומשגיח בכם וגם עתה הגוים אשר בתוככם אני ה' אלהיהם וכלכם הייתם גרים וכלכם עתה מבני ישראל. ואחרי שהזהיר על האונאה הזאת מהלעג והכלימה הזהיר במצוה אחרת במעשים ואמר לא תעשו עול במשפט. וכבר נאמר למעלה לא תעשו עול במשפט. אבל שם הזהיר לכל בני ישראל בענין המשפט וכאן הזהירם בענין הגרים שלא יעשו להם עול במשפט בהיותם גרים וכן לא יעשו להם עול במדה במשקל ובמשורה כי כל מה שהוא אסור בישראל אסור לגרים. וזכר ג' שמות אלו מדה משקל ומשורה לפי שיש דברים שימכרו במשקל כאלו תאמר כסף זהב ברזל ונחשת ויש דברים נמכרים במדה כבגדים ושאר הדברים שימדדו. ויש דברים נמכרים במשורה כיין וכשמן איפה או הין ודומיהם. ואמר מאזני צדק כנגד המשקל וכן אבני צדק על המשורה וכולל גם כן המדה אמר איפת צדק והין צדק. ואמר בסוף אני ה' אלהיכם וגו'. להגיד שמלבד שזה עול ובלתי ראוי מצד עצמו הוא גם כן בלתי ראוי מפאת המצוה שהוציאם ממצרים ונתן להם חקותיו וראוי שיהיו חקים ומשפטים צדיקים ולא יחשבו שכאשר הוציאם ממצרים צוה אותם לעשות עול אשר כזה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף