אבן עזרא/במדבר/טו
(לח) ועשו להם ציצת - יתכן על שני פירושים: האחד שיעשו ציצית, כמו בציצית ראשי (יחז' ח, ג). והם החוטים היוצאים שאינם ארוגים. על כנפי בגדיהם - על כל בגד חלוק או מכנסים, כי אם תחלקוה הנה הוא כדמות כנף. פתיל תכלת - על הציצית. וטעם תכלת - בעבור שהוא כעין השמים: (לט) והיה לכם לציצת והנה ישוב הפתיל להיותו בקצה כמו הציצית. והפי' השני: כאשר העתיקו חז"ל. ובעבור שיש עדים נאמנים על הפירוש השני בטל הראשון. והם העתיקו, כי זאת המצוה עם בגד שיש לו ארבע כנפים. והציצית הם הגדלים, ועוד אפרשנו. והנה מצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד, ולא יסירנו מעליו, למען יזכרו. והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע, והיה לכם לציצית, ועשו להם ציצית, רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה, למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה, כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה. וראיתם אתו - מצוה להיותו נראה. אחרי לבבכם - המתאוה, והעין רואה והלב חומד. והנה יהיה הציצית לאות ולסימן שלא ירדוף אדם אחר הרהור לבו וכל אשר שאלו עיניו. אשר אתם זנים - כי מי שילך אחרי תאותו הוא זונה מתחת עבודת אלהיו: (מ) וטעם למען תזכרו - וכבר אמר וזכרתם את כל מצות ד', שאם תזכרו תהיו קדושים, ולא תתגאלו בתאות הלב המטנפת הרוח המשכלת: (מא) אני ה' אלהיכם - אני הוא שהוצאתי אתכם להיות לכם לאלהים, על כן אמרתי לכם אני ה' אלהיכם: