אבן עוזר/עירובין/ו/ב
בד"ה והאמר רבה כו'. נלע"ד לתרץ קושיות התוס' על רש"י בשני דרכים, הדרך הא י"ל דזה מבואר גם בלשון רש"י דמנעולה פריך, וכ"מ לשון הש"ס דאמר וכי תימא בדלתות מיערבא והאמר ר' יוחנן וכו'. מבואר שרוצה להוכיח דבדלתות לא מיערבא אם אין נעולות, אך דקשיא ליה לרש"י למה הוצרך המקשה להביא ברייתא דר' יהודה וחכמים כיון דמינה לא קשיא מידי, די"ל הא בדלתות מיערבא ה"ל למפרך מיד מהא דירושלים אלמלא כו' ועכצ"ל דמנעולה לחוד י"ל דהא דר' יוחנן איירי אליבא דר' יהודה כמ"ש התוס'. א"כ יש לדקדק. בשלמא ר' יהודה דס"ל שם ד' מחיצות לא מהני. לכן דלתות שאינן נעולות אף דהוי עלי' שם מחיצה לא מהני לר"י, אבל לרבנן, כיון דראוי לנעול הוי עליה שם מחיצה מש"ה י"ל דמהני, דהא רבנן ס"ל שם ד' מחיצות מהני כדאיתא לקמן דף ך"ב. אלא דהכי פריך כיון דלר' יהודה שני מחיצות גמורות מהני ודלתות. שאין ננעלות לא מהני, ע"כ דדלת שאין ננעל לא מקרי מחיצה גמורה א"כ אמאי מהני כאן בדלת מכאן ולחי וקורה מכאן, דהא דוקא היכא דאיכא שם ד' מחיצות פליגי חכמים על ר"י וס"ל דמהני, אבל בשם ג' מחיצות ודאי לכ"ע לא מהני, וא"כ אמאי מהני כאן הא ליכא שם ד' מחיצות. בשלמא בלא ברייתא דלעיל לא ה"מ למפרך דהוי י"ל לחי וקורה הוי נמי עליה שם מחיצה, וא"כ איכא שם ד' מחיצות לרבנן לכן מהני, אבל אחר. שהביא הברייתא דא"ל רבנן אין מערבין ר"ה בכך, משמע אפילו מן התורה לא הוי רה"י כמבואר בפ"ק דשבת (דף ו' ע"ב), א"כ ע"כ לחי וקורה לא הוי עליה שם מחיצה, וא"כ כאן דליכא עליה שם ד' מחיצות כיון דלחי וקורה מצד. אחד אמאי מהני לרבנן, ובלאו הא דר' יוחנן י"ל דדלת הראוי לנעול מקרי מחיצה גמורה והוי ג' מחיצות גמורות דמהני לרבנן, אבל מהא דר' יוחנן מבואר דע"כ דלת הראוי לנעול לאו מחיצה גמורה היא כיון שאין ננעלת בלילה,:. וליכא כאן לא ג' מחיצות גמורות ולא שם ד' מחיצות ואמאי מהני לרבנן.
נמצא לפ"ז מבורר דלפי המסקנא ר"ה מערבין אותו בדלתות אף כשאין ננעלות בלילה דכיון דראוין לנעול מהני כיון שיש עליה שם ד' מחיצות, וע"כ פסק הרמב"ם (בפ' י"ז מה"ש הלי") הביאו הש"ע סי' שס"ד (ס"ב) דבר"ה בראוין דלתות לנעול מהני ך. והיינו דהוא פסק כרבנן דר"י והפוסקים שם נדחקו בטעמו.
'ועוד יל"פ בכוונת רש"י דהוי קשה ליה לרש"י הא דהמקשה זה ס"ל בפשיטות דהברייתא מיירי בדלתות שאין ננעלות והרי אחר זה בסמוך אבעיא להו אי צריך לנעול אי לא, ע"כ כתב רש"י והכא קתני כו' ולחי וקורה מכאן לבית הלל, ר"ל דהא ב"ה סברי לקמן במשנתינו (דף י"א ע"ב) דבלחי או בקורה סגי וכאן צריך. לחי וגם קורה. ואין לומר או לחי או קורה קאמר. דא"כ קשה הא כאן בר"ה איירי וסתם ר"ה רחב י"ו אמות, ואמאי מהני קורה והתנן והרחב מי' ימעט, אע"כ צ"ל לחי וגם קורה קאמר, ואיירי בלחי רחב יתר מששה אמות כדי לעמוד רחבו רק על עשר אמות וכמ"ש התוס' לעיל ע"א בד"ה ולחי כו', וא"כ קשיא ל"ל לחי וקורה תסגי בלחי לחוד לב"ה. אלא עכצ"ל כאן בר"ה חמיר טפי ומש"ה בעינן לחי וגם קורה, ואי ס"ד דמיירי בדלת הננעלת בלילה, וא"כ ה"ל מחיצה גמורה ויש לה ג' מחיצות גמורות דהוי רה"י גמור, וא"כ הדרא קושיא לדוכתי ל"ל לחי וגם קורה תסגי בלחי לחוד, אלא עכצ"ל בדלת שאין ננעלת מיירי ואין כאן רק ב' מחיצות גמורות לכן בעינן לחי וקורה ע"כ פריך שפיר, אבל מסקנא דלא מיירי בר"ה אלא במבואות, ושפיר י"ל דרחבו רק י' אמות ולחי או קורה קאמר, לכן שפיר מיבעיא ליה אי צריך לנעול או לא.
נמצא לדינא גם רש"י ס"ל כמו התוס' דר"ה מיערבא בשני מחיצות ודלת הננעלת במחיצה ג', ונ"ל דכל מ"ש. בשני דרכים הן אמת, ואנו צריכין לשני הדרכים, והוא האמת בפי' הסוגיא וברש"י ועמ"ש דף ס"ב דרך אחר לשיטת הרי"ף והרא"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |