עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''המניח את הכד ברה"ר והלך המהלך ונתקל בה ושברה פטור לפי שאין דרך בני אדם להתבונן בדרך כשהם מהלכין, ואם הוזק בה הרי בעל הכד חייב בנזקין ואפי' הפקיר הכד שכל המפקיר נזקיו במקום שאין לו רשות לעשותה מתחלה חייב כאילו לא הפקירן.''' ''' מה ''' שכתב הרמב"ם ואפי' הפקיר הכד שכל המפקיר נזקין במקום שאין לו רשות לעשותה מתחלה. חייב כאלו לא הפקירן צריך ביאור, דלמה לו לומר הטעם דחייב כאלו לא הפקירן דאטו אם יניח אבן של הפקר ברה"ר צריך טעם לחיוב משום דהוי כאלו לא הפקירן הא עיקר דין בור ברה"ר אינו שלו וחייב, ואין לומר דבא כאן הרמב"ם לומר דין זה דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו דזה שייך לכתוב בתחלת דין בור ולא כאן גבי מניח את הכד ועוד דכבר כתב בהלכה ב' דמניח תקלה ה"ז תולדות בור וחייב בין הפקיר התקלה בין לא הפקירה, איברא דאח"כ בהלכה ז' כתב הרמב"ם דין דנשברה כדו ברה"ר דאם הפקיר החרסים פטור משום דהו"ל מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס, וזהו שהשמיענו כאן דבמקום שלא היה לו רשות לעשותה הו"ל מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה, אבל באמת אינו מיושב דמפקיר נזקין לאחר נפילת פשיעה ודאי הוי חידוש דאף שלא הניח נזקיו להדיא ברה"ר בתורת תקלה אלא שפשע בממונו ונעשו תקלה דכל עיקר החיוב מתחלה הוא בשביל שהוא ממונו, והיינו אומרים דמכיון שהפקיר בטל חיובו, וזהו דאמרינן דמפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה חייב, וזהו ע"פ מה דאיתא בדף מ"ח במימרא דרבא דכיון דאית ליה למלויי ולא מלייה כמאן דכרייה דמי, ונחשב כמו שחפר בור ולא מהני הפקרו, אבל כ"ז שייך באופן שלא הניח בור ברה"ר, אבל הכא במניח את הכד ברה"ר הא מתחלה הניח בור ברה"ר ומה איכפת לן שהפקירו, ולמה לן טעמא דהוי כאילו לא הפקירו. ''' והנראה ''' בזה דהנה בדף ו' אמרינן דפותקין ביבותיהן אע"פ שברשות אם הזיקו חייבין לשלם ואמר על זה לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן שלא ברשות שור יוכיח, מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק בור יוכיח, והנה במניח את הכד ברה"ר מפורש בדף כ"ד שיש לו רשות להניחו ואף דאמר שם רק על כסות דעבדי אנשי דמנחי גלימא ומתפחי אבל ע"כ ה"ה כלים דהא אמר שם ר' יוחנן דכסות וכלים חייבין, אכן זה ודאי פשוט דלא דמי כלל לפותקין ביבותיהן דשם גם בשעה שהזיקו היה לו רשות להניחם, אבל מניח כלי ברה"ר ודאי מסתבר דאין לו רשות להניח שיכשלו בהם, ומה דאמרינן דעבידי אנשי דמנחי היינו בשעה שהבעלים אצלם יש להם רשות להניח, ואף דבודאי מה דאמר ר' יוחנן אבל כסות וכלים חייבת היינו אפי' לא היו הבעלים אצלם דודאי לא היו מניחין לאכול, ע"כ צריך לומר דדין כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור הוא דוקא אם שינה בעצם ההנחה, אבל אם בשעה שהניח הניח ברשות אלא שאח"כ שכחו והניחו את הכלי ברה"ר בזה לא אמרינן כל המשנה, ועכ"פ לפי"ז אין שייכות הא דהמניח את הכד ברה"ר לפותקין בבותיהן דשם בשעה שהזיקו יש להם רשות, וע"כ אנו צריכין לומר כן דא"א לומר דגם המניח את הכד ברה"ר ילפינן מבור ושור דא"כ כדאמרינן בדף ו' לאתויי הא דתניא פותקין ביבותיהן הול"ל מתני' דהמניח את הכד ברה"ר וע"כ דבזה אין אנו צריכין למה הצד דבור ושור. ''' אלא ''' דמ"מ צריך ביאור דלכאורה גם בזה איכא למימר מה לבור שכן שלא ברשות דהא שני גדרי חיובי בור איכא, חדא בור ברה"ר שעל עסקי כריה ופתיחה בא לא והיינו שחפר באיסור, וב' בור ברשותו דחייב משום בעל הבור, וא"כ במניח את הכד ברה"ר והפקירו בשעה שהיה לו רשות להניחו, לכאורה לחייבו משום בור ברה"ר יש לומר מה לבור שכן חפר שלא ברשות ומבור ברשותו אין ללמוד דהא הפקירו. ''' אכן ''' יש לומר דהנה בהא דאמר בגמ' מה לבור שכן שלא ברשות כתבו בתוס' דאפי' עשאו ברשות ואח"כ הפקיר כיון שהפקיר היינו שלא ברשות, ולכאורה דברי התוס' מיותרין אף דנכונים בעיקרן אבל אין צורך לזה, דבור ברשותו היינו בור דאית ליה בעלים דלא הפקיר בורו והכא מיירי דאפקרינהו, אכן יש לומר דבלא סברת התוס' לא היינו צריכין ללמוד מבור ושור במה הצד, והיינו יכולין ללמוד מבור ברה"ר ובור ברשותו במה הצד, והיינו דלכאורה במה דפריך מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק הו"ל למיפרך מה לשור שכן הוא ממונו, וע"כ דעכ"פ אנו למדין מבור ואש דמה שעשה המזיק חייב על זה כאילו הוא ממונו, ולכן אם היה בור ברשותו דמי לפותקין ביבותיהן בצד זה משום דבור ברשותו נמי עשאו ברשות, היינו יכולין לדון לחייב פותקין ביבותיהן אף דאפקרינהו ממה הצד דבור ברה"ר דחייב עליו אף שאינו ממונו ובור ברשותו דחייב עליו אף שעשאו ברשות, ולכן כתבו שפיר דאפי' בור ברשותו לא דמי לפותקין ביבותיהן דבור ברשותו עכ"פ עכשיו אין לו רשות להחזיק הבור אבל פותקין ביבותיהן גם עכשיו הוא ברשות, וא"כ ניחא שפיר דמניח את הכד ברה"ר אף דהניחו ברשות מ"מ אין צריך ללמוד מבור ושור במה הצד דנוכל ללמוד מבור ברה"ר ובור ברשותו במה הצד. ''' ועכשיו ''' מבואר דמה שכתב הרמב"ם דכל שהפקיר נזקין במקום שאין לו רשות לעשותה מתחלה חייב כאלו לא הפקירן אינו אלא לומר דאף דבשעת הנחה הניחו ברשות ולא דמי לבור ברה"ר וגם לבור ברשותו לא דמי כיון שהפקיר ואינו בעל הבור ושפיר הוצרך כאן לכתוב זה אף דכבר כתב דכל המניח תקלה חייב בין הפקיר בין לא הפקיר אלא דשם הוי שפיר בור ברה"ר אבל כאן לא דמי לבור ברה"ר ואנו צריכין לדון גם מדין בור ברשותו דאף שהיה לו רשות לחפרו כיון דעכ"פ עכשיו אין לו רשות, חייב משום בור, ואף דבור ברשותו הוי ממונו ולא הפקיר הבור וכאן הפקיר התקלה מ"מ כיון שעכ"פ הוא עשה את התקלה יש בזה דין כאילו הוא ממונו, וכיון דעכשיו אין לו רשות לעשות התקלה אפי' ע"י הפקר חייב כמו שלא הפקירן, ודברי הרמב"ם ברורים בטעמן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף