עריכת הדף "
אבן האזל/מעשה הקרבנות/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''השלמים באים מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר מזכרים ומנקבות מן הגדולים ומן הקטנים, ואין העוף בא שלמים, הקטנים הם מבן שמנת ימים עד שנה תמימה מיום ליום, אם נתעברה שנה נתעברה לו, והגדולים בבקר עד שלש שנים שלימות מיום ליום, ובצאן עד שתי שנים שלימות מיום ליום, יותר על זה הרי הוא זקן ואין מקריבין אותו.''' ''' המל"מ ''' פ"ב מהל' איסורי מזבח הל' ו' כתב דמה שכתב כאן הרמב"ם הרי הוא זקן ואין מקריבין אותו הוא רק לכתחלה אבל אינו פסול בקרבנות שאינן בני שנה וכדאיתא בסוטה דף מ"ו, ומה דכתב שם בהל' איסורי מזבח דזקן פסול הוא שהגיע להיות רותת וכמו פסול באדם, וכן כתב המל"מ בפ"א מהל' פרה ודבריו תמוהים מאוד דהא כאן בהל' י"ג כתב הרמב"ם שעות מונין לקדשים ואם הוסיפו שעה אחת או פחתו פסולין, כיצד קרבן שמצותו להיות בן שנה אם הוסיף על השנה שעה אחת נפסל וכו', וכן בכל הזבחים, והוא על שאר קרבנות שמצותן להיות בני שתים או בני שלש, ומבואר להדיא דזקן בשנים פסול בכל הקרבנות. ''' אלא ''' שצריך ליישב הוכחת המל"מ מהגמ' דסוטה דף מ"ו דאמר שם להדיא דיש קרבנות שאין שנים פוסלין בהן ויש שפוסלין ופירש"י דהיינו אותן שכתוב בהן בני שנה, אלא דעיקר ההלכה הוא במשנה פ"א דפרה דבמשנה א' אמר ר' אליעזר דפרה בת שתים וחכמים אומרים בת שלש ר"מ אומר אף בת חמש כשרה אלא שאין ממתינין לה שלא תפסל, ופסק הרמב"ם פ"א מהל' פרה כר"מ, וכתב שם המל"מ דהרמב"ם סובר דר"מ מפרש דברי חכמים, ובמשנה ב' תנן ריה"ג אומר פרים בני שתים וחכ"א אף בני שלש, ר"מ אומר אף בני ארבע וחמש כשרים, אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד, וכתב שם הרמב"ם בפיהמ"ש והלכה כחכמים והיות הזקנים מן הבהמות מתועבים בכל הקרבנות וכאילו ענינו קרוב ממום ר"ל הזוקן ותש כח, וכתב המל"מ דמדבריו מוכח דגם במשנה ב' מפרש דר"מ הוא מפרש דברי חכמים, ולכן כתב דזקנים היינו שהם קרובים למום שהוא הזוקן ותש כח, ומבואר דהוא בזקנה ממש ולא רק ביתר על השנים הקצובות. ולפי"ז מה שכתב הרמב"ם דהלכה כחכמים היינו לגבי ריה"ג ולא לגבי ר"מ, אכן כבר כתבתי דמדברי הרמב"ם בהל' י"ג מבואר דשנים פוסלין בכל הקרבנות, וממילא מה שכתב בפיהמ"ש דהלכה כחכמים היינו נמי לגבי ר"מ. וגם עיקר דבריו משמע כן שהרי כתב והלכה כחכמים והיות הזקנים מן הבהמות מתועבים בכל הקרבנות, ואם מה שכתב הלכה כחכמים הוא לגבי ריה"ג דאמר פרים בני שתים לא שייך סיום דבריו כלל וע"כ דהוא לגבי ר"מ, ואף דאינו מבואר מה שכתב ר"ל הזוקן ותש כח דפר יותר מבן ג' הא אינו תש כח ואולי סובר הרמב"ם דעכ"פ יש בו קצת תשישות ואינו חזק כבן ג'. ''' ולפי"ז ''' צריכים אנו לומר דהרמב"ם מחלק בין משנה א' למשנה ב' דבמשנה א' ר"מ מפרש דברי חכמים ואינו חולק על חכמים וטעמא משום דחכמים דמשנה א' הם חכמים שחולקים על ר' אליעזר שהוא מתנאים הראשונים רבו של ר"ע ושייך שר"מ יבוא אח"כ לפרש דבריהם, אבל חכמים דמשנה ב' שחולקים על ריה"ג הרי הם חכמי דורו, שריה"ג הי' בדורו כמש"כ הרמב"ם בהקדמתו הוא תלמיד ר' טרפון, ועיין בסה"ד ור"מ הרי הוא תלמיד ר"ע, וא"כ לא שייך לומר דר"מ יפרש ד' חכמים שהיו בדורו ולכן ע"כ שחולק עליהם, והמל"מ הביא ד' התוס' ביומא דמפרשים שר"מ חולק על חכמים וחכמים סוברים דפסול, ולפלא שלא הזכיר ד' הראב"ד בתו"כ שהביא בפ"ב מהל' איסורי מזבח שכתב ג"כ דחכמים סוברים דפסול. ''' ועכשיו ''' נוכל לומר דמה דאמר הגמ' בסוטה דבקדשים יש קרבנות שאין נפסלים בשנים זה קאי אליבא דר"מ ואף דהגמ' אמר כן בסתם זהו משום דקאי אמתני' שם דתנן אין מום פוסל בעגלה, וע"ז שו"ט שם בגמ' וסתם משנה ר"מ ורוצה הגמ' ליישב גם אליבא דר"מ ולחכמים כ"ש דניחא שכל הקרבנות נפסלים בשנים, ובזה נוכל ליישב גם הוכחת המל"מ הב' דע"כ מה שכתב הרמב"ם כאן אין מקריבין אותו אין פסולו מן התורה שהרי במנחות דף צ"א איתא או לאיל מה ת"ל לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי בן שנה לנסכי בן שתים, יכול נחלק בין נסכי בן ב' לנסכי בן ג' ת"ל או לאיל, ואי יתר מבן ב' פסולו מן התורה למה לי קרא והא פסול הוא, ולפי"ז לא קשה דכיון דבהך דינא פליגי ר"מ וחכמים א"כ נוכל לומר דהך ברייתא כר"מ והרמב"ם פוסק כחכמים, ומשום זה כתב הרמב"ם בפ"ב הל' ד' בסתם דין נסכי איל ולא כתב דאין חילוק בין בן ב' לבן ג' והמל"מ כתב דמש"ה סתם דבריו משום דעכ"פ מדרבנן גם לר"מ פסולין, אבל באמת משמע דלר"מ אין מביאין מפני הכבוד אבל אם הביא וגם נזרק דמו מסתבר דחייב בנסכים, לכן יותר מבואר דהרמב"ם לא הביא זה משום דמדאורייתא פסולים וכמו שכתב בהל' י"ג וכנ"ל. <small> -מלואים והשמטות-</small> ''' מה''' שהשבתי לידידי הרב הגאון המפורסם מו"ה ''' שלמה זלמן אוירבאך ''' שליט"א. ''' במש"כ ''' בהל' י"א דשיטת הרמב"ם דאם הם זקנים בשנים כל אחד לפי שניו פסולים ולא כדברי המל"מ דרק לכתחלה אין מקריבין, ומשום דהרמב"ם פוסק כחכמים כמש"כ בפיהמ"ש והוא גם לגבי ר"מ דאמר שאין מקריבין זקנים מפני הכבוד, כתב בזה ועל עיקר הנדון צ"ע דאם פסול זקן של בהמה תלוי בשנים, א"כ מנ"ל דכהן זקן מחלל עבודה והרי פסולם לא דמיין כלל אהדדי, דבאדם תלוי ברותת, ומאי מהני הילפותא דגמ' בכורות דף מ"א, והיינו דממעט ממן הצאן פרט לזקן. ובדף מ"ג יליף פסולי דאדם מפסולי דבהמה, וזה ודאי דוחק שקפצה עליהם זקנה בתוך זמנם דא"כ היינו חולה, והנה קושייתו חזקה אף שהוכחתי דמפורש כן בד' הרמב"ם הל' י"ג שכתב נפסל, ויותר יש להקשות ד' הרמב"ם מזה לזה דבפ"ז מהל' ביאת מקדש הל' א' כתב כל המומין הפוסלין באדם ובבהמה חמשים וזהו פרטן. ובהל' י"ב כתב ועוד יש שם שלשה מומין אחרים ואלו הן הזקן שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד, וכו', הרי שכתב גדר זקן כשהוא רותת גם על בהמה. ''' אכן ''' אחר העיון לא קשה דמה שכתב כאן הרמב"ם הרי הוא זקן זהו ודאי זקן בשנים מכפי שקבעה התורה, וכמו שאמר ר"מ במשנה פ"א דפרה אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד, ולכן הרמב"ם דפוסק כחכמים קרא זה ג"כ זקן, אבל בפ"ג מהל' ביאת מקדש הא מנה הרמב"ם המומין הפוסלין וכמו שנמנה במתני' דבכורות, וזה ודאי דשיהי' בעל מום שוה שיעורו באדם ובבהמה שיהי' רותת ורועד, והנ"מ הוא פשוט דבהמה בע"מ הא איכא לאו למלקות למקדיש ולשוחט ולזורק ולמקטיר כמש"כ הרמב"ם בפי"ט מהל' סנהדרין, וכיון שזקן שרותת ורועד הוא בין הבעלי מומין חייבין על הקדישן והקרבתן מלקות, אבל זקן בשנים אינו אלא פסול, אבל אין כאן חיוב לאו ומלקות, ועיין בפ"ה מהל' איסורי מזבח הל' ו' שכתב הרמב"ם דהמקטיר איברי בהמה טמאה על המזבח לוקה, ואע"פ שאיסור הקרבתה מכלל עשה וכו' כשם שלוקה על אכילת הטמאה כך לוקה על הקרבתה, והראב"ד כתב וכי עדיפא מבעלת מום, ולדברי הראב"ד יש לדון בזקן בשביל שנים, אלא שהראב"ד בעצמו כתב שאינו עולה כן מהגמ' דזבחים, אבל עכ"פ לדעת הרמב"ם מבורר דבזקן בשביל שנים ליכא לאו ואינו אלא עשה. ''' עוד ''' כתב על מש"כ ליישב הוכחת המל"מ לשיטתו דאינו פסול בדיעבד מהגמ' דסוטה דף מ"ו דלפימש"כ דר"מ חולק עם חכמים אתיא הגמ' דסוטה אליבא דר"מ, דלפי"ז יתיישב מה שהקשה הטורי אבן בר"ה דף י' ע"א בד"ה עגל על שיטת הרמב"ם דשנים פוסלים גם ביתר שנים מהגמ' דע"ז דף כ"ז, ולפימש"כ מיושב דגם הגמ' דע"ז אפשר לאוקמי אליבא דר"מ ויישר כחו שהעירני בזה, אכן יש להוסיף שהטורי אבן שם ג"כ צירף זקן שפסול משום מום וזקן שפסול בשביל יתר שנים, שהוכיח דכיון דלדעת הרמב"ם יתר שנים פסול, ע"כ פסול גם בדיעבד דהא ממעט בבכורות מקרא דמן הצאן פרט לזקן ומשמע דדיעבד פסולים, וכבר בארתי דלא שייך זל"ז ואף שאמת הוא דשיטת הרמב"ם דגם יתר שנים פסול דיעבד, אבל לא משום גדר מום וכנ"ל: <small> [עד כאן]</small> <small> -מלואים והשמטות-</small> ''' מה ''' שהשבתי לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה ''' מרדכי אילן ''' שליט"א ''' הנה ''' כתב לי ידידי הערות על ספרי ובתוכם חדושים נעלים אשר מהם באו בספרו המצויין תורת הקודש, אבל אכתוב כאן רק למה שנוגע ישר למש"כ בספרי. ''' שם ''' הל' י"(ד)[א] במה שהוכחתי דזקן פסול בדיעבד הביא מתוספתא פרה פ"א הובא בר"ש שם דחשיב חומר בפרה שאין במוקדשים, ובמוקדשים שאין בפרה, ואמאי לא חשיב שנים, ויישב בעצמו דאפשר דהתוספתא אתיא כר"מ כמו שכתבתי על הסוגיא דסוטה, וכן כתב ליישב בזה הסוגיא דע"ז דף כ"ד דפריך מקרא דואת הפרות העלו והיו אחר ג' שנים כדמוכיח הגמ' מדילדו, והגמ' משני דהוראת שעה היתה ואינו מוכיח משום פסול זקן, די"ל דהגמ' מוכיח גם לר"מ, אך בעיקר הדין דזקן תמה, אם הוא פסול בדיעבד דלמה לא יהי' פסול גם בפרה משום דחטאת קריי' רחמנא, בזה יש לומר דאם סתם זקן הי' פסול מדין מום ודאי הי' קשה מפרה, אבל לפי"מ שבארתי דמטעם מום אינו פסול אלא ברותת אלא דהוא שיעורים בקרבנות, לכן אין הוכחה דצריך לפסול גם בפרה דשיעורי שנים לא נאמרו אלא בקרבנות הקרבים על המזבח.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף