עריכת הדף "
אבן האזל/מלווה ולווה/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''כבר תקנו גאונים האחרונים כולם שיהיה בע"ח גובה מטלטלין מן היורשין וכן דנין ישראל בכל ב"ד שבעולם, אבל במערב היו כותבין בשטרי חובות שיש לגבות מן הקרקע ומן המטלטלין בין בחייו בין אחר מותו, ונמצא גובה על תנאי זה יותר מן התקנה וסייג גדול עשו בדבר שמא לא ידע הלוה בתקנה זו, ונמצא ממון יתומים יוצא שלא כדין שאין כח בתקנת אחרונים לחייב היתומים.''' ''' אבל ''' במערב היו כותבין, כתב המ"מ זה פשוט דכל תנאי שבממון קיים, ודבריו צריכין באור דמה שייך כאן תנאי שבממון אם נימא דמעיקר הדין ליכא שעבוד על מטלטלין, ולשעבד מטלטלין צריך דוקא שישעבד מטלטלין אגב קרקע, א"כ מה מהני תנאי, אכן לפי"מ שכתב הרשב"א בסוף קדושין הבאתי דבריו למעלה בפ"ג הל' ה' דהא דלא גבי ב"ח ממטלטלי דיתמי אינה תורה אלא משום דלאו עיקר אסמכתיה אמטלטלי, וכבר כתבתי שם דאין כונתו דמדאורייתא גבי אלא דמדין תורה היה אפשר שעבוד גם על מטלטלין, אלא משום שאינו סומך עליהם לכן מדין תורה אינו גובה, ובזה נוכל לומר דגם הרמב"ם יסבור כהרשב"א אף שכתב להדיא בהל' ז' שהמטלטלין אינן תחת שעבוד בע"ח מן התורה, וממילא מובנים דברי המ"מ דהיכי שכתב לו מפורש שמשעבד לו מטלטלין גובה מהן דאז סומך המלוה עליהן, ומה דצריך שעבוד מטלטלין אגב קרקע זהו שיגבה מלקוחות וכמש"כ המ"מ דבלא זה אין לו קול אח"כ ראיתי שבב"ב דף מ"ד ע"ב גבי עשה שורו אפותיקי, ומכרו, כתב הרשב"א כד' הרמב"ם דמהני אם כתב מפורש שיגבה קרקע ומטלטלין וכתב בטעמא כמו שכתבנו. ''' אכן ''' בטעמא דזה לא מהני אלא לגבי יורשים ולא לגבי לקוחות שכתב המ"מ משום דלית לו קלא, וכן כתב שם הרשב"א, קשה טובא דאיזה חילוק יש לענין קול בין שעבד לו מטלטלין בסתם או שעבדן אגב קרקע, ואף דיש לומר דהעדים אין מוציאין קול אלא על קרקע ולא על מטלטלין ורק דאם שעבדן אגב קרקע כמו שמוציאים קול על הקרקע כן מוציאים קול על המטלטלין, מ"מ קשה דמה לן דוקא שיכתוב שמשעבדן אגב קרקע, ולא מהני אם יכתוב שמשעבד קרקע ומטלטלין שכתב שם הרשב"א להדיא דלא מהני לגבי לקוחות. ''' ועוד ''' דפשטות ד' הגמ' דב"ב דף מ"ד דנחית עליה משום דין קנין מטלטלי דמהני אגב קרקע דמשום זה מהני נמי בשעבוד וכמש"כ שם הרשב"ם במה דפריך הגמ' ודילמא אקני ליה מטלטלי אגב קרקעי שכתב וז"ל דכה"ג משתעבדי מטלטלי לבע"ח דאמר רבה וכו' וגבי מטלטלי מן הלקוחות דנכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות לענין מתנה בכסף בשטר ובחזקה, וה"ה לענין שעבוד דמיגו דחייל שעבוד אמקרקעי חייל נמי אמטלטלי, אבל אקני ליה מטלטלי גרידא בסודר להשתעבד לכשיגיע זמנו אם לא יפרענו יגבה ממנו לא קני, ואפי' בלשון מתנה דכל דאי לא קני ואסמכתא לא קניא, ומבואר מדבריו דמה דצריך שעבד מטלטלי אגב קרקע הוא לעיקר חלות השעבוד ולא דזה מהני לגבי קול. ''' אכן ''' ראיתי בש"מ מדברי הר"י מיגש שכתב וז"ל הא דאמר רבא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקע קני מקרקעי כו' בע"ח ניהו וה"ק אי אקני ליה לבע"ח דיליה מטלטלי אגב מקרקע כגון דאמר לו אי לא פרענא לך מכאן ועד יום פלוני הקניתי לך מקרקעי ואגבן אקניתי לך מטלטלי קני דכי אמרינן מטלטלי לבע"ח לא משתעבדי ה"מ בסתמא א"נ היכי דלא אקנינהו ניהליה אגב קרקע ואע"ג דשוינהו אפותיקי, אבל היכי דאקנינהו ניהליה אגב קרקע קני להו ומפיק להו ואפי' מן הלוקח עכ"ל, ומבואר דהר"י מיגש אינו מפרש כהרשב"ם דכונת הגמ' לדין שעבוד מטלטלין אגב קרקע אלא לדין קנין ממש, וראיתי בדברי הרמב"ם בפי"ח הל' ב' שכתב הקנה לבעל חובו כל המטלטלין על גב קרקע שיש לו להיות נפרע מן הכל ה"ז טורף מאותן המטלטלין והוא שיכתוב לו בשטר חובו שהקניתי לך מטלטלין שיש לי על גב הקרקע שיש לי, שלא כאסמכתא ודלא כטופסי השטרות עכ"ל, ומבואר שכתב להדיא דלא כהרשב"ם שהכונה ששעבד לו מטלטלין אלא שהקנהו אותם. ''' ומיושב ''' מה שהקשינו דמה מהני מה ששעבד לו מטלטלין אגב קרקע שיהי' בזה קול אבל לפי דברי הר"י מיגש והרמב"ם מיושב דבאמת אין בזה קול, ורק דמה שאמרו חכמים דבשעבוד שאין לו קול אינו גובה מלקוחות זהו רק בשעבוד אבל בהקנאה לא תיקנו, דזה ודאי דאם ימכור ראובן לשמעון חפץ בפני עדים ויניח החפץ אצלו ואח"כ ימכור ראובן החפץ לאחר ודאי יוציא שמעון החפץ מיד הלוקח השני דאף שהיה ראובן מוחזק בהחפץ הא לא מהני לו חזקתו אם היה טוען חזרתי ולקחתי אותו איברא דבעינן דוקא עדים וראו החפץ בידו דבלא ראו נאמן במיגו שהי' יכול לטעון החזרתי, ועכ"פ היכי דאיכא עדים וראה אינו נאמן חזרתי ולקחתיו, וא"כ כיון שהקנהו המטלטלין על פרעון החוב אם הי' נותן למלוה המטלטלין הלא הי' לוקח ממנו שטרו, וא"כ טענת שטרך בידי מאי בעי הוא ראיה גם על זה שלא נתן לו המטלטלין וכיון שהוא בעצמו לא היה יכול לטעון לקחתיו בחזרה, לכן שפיר גובין אותם מהלוקח ואף דעכ"פ יש בזה פסידא דלקוחות כיון דלית ליה קלא אבל בזה לא תיקנו חכמים דלא תקנו אלא בדיני שעבוד ולא בדיני קנין. ''' אכן ''' שיטת הרמב"ם וביחוד שיטת הר"י מיגש צריכים באור דלדבריהם הא הוי אסמכתא ממש שכותב לו שאם לא יפרע לו ליום פלוני יהי' קנוי לו, והרמב"ם לא כתב לשון זה שאם לא יפרע לו ליום פלוני אלא שהקנם להיות נפרע, ואפשר אין בזה גדר אסמכתא, אבל הר"י מיגש הא כותב להדיא שאם לא יפרע לו, ועל זה הוא שכתב הרשב"ם דזה הוי אסמכתא, וצריך לומר בכונת הר"י מיגש דלזה הוא דצריך ומהני מה שכתב דלא כאסמכתא, והגר"א שם ציין לדברי הרשב"ם והרמ"א הביא דיש חולקין וצ"ל שהר"י מיגש סובר דמהני, ומדברי הרמב"ם אולי אין להוכיח כיון שלא כתב לשון אם לא אפרע לך אלא שיהי' קנוי להיות נפרע מהן. ''' איברא ''' דזה קשה דאם לא הקנה לו ממש א"כ אינו אלא בגדר שעבוד, ושעבוד הא סובר הרמב"ם דמהני אפי' בלא כתב אגב קרקע, ובדעת הרשב"ם שכתב דדוקא בשעבד לו אגב קרקע, אבל אם הקנה לו המטלטלין אם לא יפרענו ליום פלוני הוי אסמכתא והתחיל בשעבוד אגב קרקע, ואח"כ כתב דמטלטלין לחוד אם הקנה לו, וצ"ל בכונתו דשעבוד ודאי אינו מועיל במטלטלין אבל הקנאה הא אפשר גם על מטלטלין ולזה כתב דאם הקנה לו מטלטלין אם לא יפרענו הוי אסמכתא אבל שעבוד אינו אסמכתא ממש דבזה מהני אם כתב דלא כאסמכתא כמש"כ הגר"א שם בסי' ר"ז, [וצ"ל דהרשב"ם אינו סובר כהרמב"ם דבהקנה לו מעכשיו ליכא אסמכתא, דא"כ הא א"א להקנות מטלטלין אלא בקנין דבשטר הא אין נקנין, וכיון שע"כ הוא בק"ס הוא ע"כ מעכשיו דלאחר זמן לא מהני קנין], אבל הרמב"ם דסובר דאפשר לשעבד גם מטלטלין לחוד, ומה דאינו גובה מלקוחות הוא משום שאין לו קול א"כ מה דמהני בהקנה לו אגב קרקע היינו משום דהוי בדרך הקנאה דבזה לא צריך שיהי' לו קול, וא"כ הא הוי אסמכתא, וקשה לומר דהרמב"ם סובר ג"כ כהשיטות דכיון שכתב דלא כאסמכתא מהני אפי' באסמכתא ממש כיון שלא הוזכר שכן שיטתו והמחבר פסק דלא מהני. ''' ונראה ''' בדעת הרמב"ם דאף שהוא בדרך הקנאה מ"מ לא דמי למתני' דאם אי אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי, דהתם הכונה לקנות עיקר קרקע זו, ושאחר ג' שנים אפי' אם ירצה לשלם לו חובו לא יועיל שהקרקע כבר תהי' קנויה למלוה ובזה אמרינן דכל דאי הוי אסמכתא וטעמא משום שהמקנה חושב שלא יהי' דבר זה ולא הקנהו בלב שלם, אבל הכא שהקנהו כל הקרקעות והמטלטלין שלו לפרוע מהן חובו דאף שהוא בדרך הקנאה, אבל כיון שהקנהו באופן זה שמהם יפרע חובו והיינו שאם יקח ממנו מטלטלין או קרקע יהי' נפרע מזה, והוא לא הקנהו קרקעות מיוחדות או מטלטלין מיוחדים, א"כ לא שייך לומר על זה שכל דאי הוי אסמכתא לומר שלא הקנהו בלב שלם דלמה לא יקנה לו בלב שלם הלא ע"כ משום שחושב שיפרע לו מקודם, וממה יפרע לו הלא ג"כ מהמטלטלין שעיקר פרעון הוא ממטלטלין כמש"כ הרמב"ם בהל' ז' א"כ איזה נ"מ לו במה שיקנה לו זה על אחר זמן הפרעון, ולכן לא אמרינן בזה דלא גמר ומקני ולא הוי אסמכתא ממש, וכמש"כ הגר"א על שעבוד דע"ז מהני דלא כאסמכתא, ולפי"ז מיושב דעת הר"י מיגש שכתב להדיא אם לא אפרע לך, דמשום שלא הקנה לו קרקעות ומטלטלין מסויימים ליכא בזה דין אסמכתא ממש, ומהני בזה דלא כאסמכתא וכנ"ל, ושפיר סובר כדעת המחבר. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף