עריכת הדף "
אבן האזל/זכיה ומתנה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''נכסי גר שאין לו יורשים, ונכסי ההפקר ושדה שמכרה העכו"ם לישראל ועדיין לא החזיק בה כולם דינם שוה כל המחזיק בהם בדרך מדרכי החזקה כמו שביארנו בהלכות מכירה קנה חוץ מאכילת הפירות.''' ''' כמו ''' שבארנו וכו' א"א כל זה הולך על דרך שכתב למעלה בה' מכירה פ"א ואינו נכון בעיני עכ"ל. ''' המ"מ ''' בפ"א מה' מכירה הל' ט"ו כתב וז"ל, ונראה שדעת רבינו דלא בעינן מידי דמועיל לקרקע אלא כשהלוקח אינו נהנה, אבל כשהלוקח נהנה ודעת אחרת מקנה ודאי קנה, וגדולה מזו נעל הבית שהרי זו חזקה שהרי הוא נעל בפני כל אדם כדרך שאדם עושה בשלו, וכל שנועל כדרך שהבעלים נועלים בתיהם כדי למנוע מהם רגל כל אדם הרי זו חזקה וזהו שאמר הרב למעלה גבי נעל שהרי משתמש בה שימוש המועיל, וא"כ כ"ש לאכילת פירות או כל הדברים שהבעלים נהנים דרך הנאת הקרקע או משתמשים דרך שימוש עכ"ל, וכונת המ"מ ליישב השגת הראב"ד דאכילת פירות לא הוי חזקה אלא אם עשה דבר שמועיל להקרקע, אבל לא במה שנהנה מהקרקע, וע"ז כתב דטעמא דאכילת פירות מהני משום דנשתמש בה כדרך בעלים, ולמד ק"ו מנעל דהוא ג"כ אינו תיקון אלא שימוש כדרך בעלים, אבל דבריו צריכין ביאור למה אינו קונה אכילת פירות אלא בנכסי חבירו ולא בנכסי הגר, איברא דהמ"מ כתב אבל כשהלוקח נהנה ודעת אחרת מקנה ודאי קנה, אבל זה תימה דהא למד ק"ו מנעל, ונעל מהני גם בנכסי הגר, וראיתי שכבר הקשה כן הלח"מ בהל' ג' וכתב דנעל לא מהני בנכסי הגר אלא העמדת דלתות ודבריו תמוהים שכתב היפוך משנה מפורשת בב"ב דף מ"ב דתנן אבל בנותן מתנה והאחים שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהו ה"ז חזקה, ומה שלא הזכיר זה כאן הרמב"ם הוא משום שכבר כתב בהל' א' דכל מה שמועיל במכירה מועיל בנכסי הגר חוץ מאכילת פירות. <small> -השמטות ומלואים-</small> ''' לעיל ''' כתבתי להקשות על הלח"מ שכ' דבנכסי הגר ל"מ נעל רק העמדת דלתות בעינן והקשיתי דהוא היפוך משנה מפורשת בב"ב דתנן אבל בנותן מתנה והאחים שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר פרץ, וטעיתי בזה דהרשב"ם מפרש העמיד דלתות ועי"ש בתוס' ועי' בפהמ"ש שכ' שיסתום שום מקום בקרקע משמע ג"כ כפי' הרשב"ם. <small> [ע"כ].</small> ''' והנה ''' כתבתי שם בטעמא דמילתא דלא שייך לומר באכילת פירות דהוי גדר בעלות אלא בנכסי חבירו דאין לו בעלות לאכול פירות של חבירו אבל בנכסי הגר דגם אם אינו רוצה לקנות השדה יש לו רשות לאכול הפירות, א"כ אין אכילת הפירות הוכחה על מעשה בעלות, ועתה ראיתי בש"מ בב"ב דף נ"ג שמביא מדברי הראב"ד שכתב כן לחלק מנכסי הגר לנכסי חבירו לענין אכילת פירות ותמוה מאוד דבהשגתו חולק על הרמב"ם וצ"ל דבפירושיו חזר בו וסובר כהרמב"ם ומצינו כן בפ"ג מה' נז"מ הל' י"ב שכתב המ"מ שבפירושיו חזר הראב"ד מן ההשגה שם, ולפנינו בהל' ג' נביא דברי הראב"ד אלו לענין מציע מצעות ע"ש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף