עריכת הדף "
אבן האזל/ביאת מקדש/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''כהן שיצא מן המקדש בשעת העבודה בלבד חייב מיתה בין כהן גדול בין כהן הדיוט שנאמר ומפתח אוהל מועד לא תצאו פן תמותו, כלומר לא תניחו עבודה ותצאו מבוהלים ודחופים מפני גזירה זו, וכן זה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא אינו אלא בשעת העבודה בלבד שלא יניח העבודה ויצא. אם כן מפני מה נשנית אזהרה זו בכהן גדול, הכהן הדיוט שהי' במקדש בעבודתו ושמע שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו אע"פ שאינו יוצא מן המקדש אינו עובד מפני שהוא אונן, ואם עבד והוא אונן של תורה חלל עבודתו בין בקרבן יחיד בין בקרבן צבור, אבל כהן גדול עובד כשהוא אונן שנאמר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, כלומר ישב ויעבוד עבודה שהיה עוסק בה ואינה מתחללת.''' ''' השגת ''' הראב"ד בין כהן הדיוט, א"א תימה גדול הוא זה שלא נאמר אותו פסוק אלא לאותה שעה בשביל שנמשחו בניו, ומה שאמרו בתו"כ מנין לכהנים שבכל הדורות לכהנים הגדולים שבכל הדורות קאמר שהרי שמן משחת קדש הוא מרבה אותם. ''' אע"פ ''' שאינו יוצא א"א וכיון שהוא חייב להתאבל עליו למה אינו יוצא ודאי יוצא ומטמא בעל כרחו. ''' הכ"מ ''' הביא דברי הספרא פ' שמיני דאיתא שם ומפתח אוהל מועד לא תצאו, יכול בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ת"ל ומן המקדש לא יצא ולא יחלל אימתי אינו יוצא ולא יחלל הוי אומר בשעת עבודה, כי שמן משחת ד' עליכם אין לי אלא אהרן ובניו שאם יצאו בשעת עבודה, חייבים מיתה מנין לכהנים שבכל הדורות ת"ל כי שמן משחת ד' עליכם, והביא הכ"מ דברי הראב"ד וכתב ע"ז נראה שטעמו של הראב"ד משום דכתיב כי שמן משחת ד' עליכם, ודעת הרמב"ן בזה כדעת רבינו ומתוך דבריו נתיישבה תמיהתו של הראב"ד. שכתב בהשגותיו לספר המצות בעיקר החמשי וז"ל ת"ל כי שמן משחת ד' עליכם שאפי' כהנים הדיוטים שבכל הדורות כאלעזר ואיתמר באזהרה זו שלא להניח העבודה ולצאת כל זמן שיכולים לעשותה והראי' כי שמן משחת ד' עליכם מדלא כתיב כי בשמן הקדש נמשחתם ואמר שמשחת ד' עליהם שהוא לדורות כמו שאמר בהם והיתה להם משחתם לכהונת עולם לדורותם עכ"ל, והנה הכ"מ הביא ד' הרמב"ן וכתב שדעתו כדעת הרמב"ם ובאמת אינם שוים בשיטתם כמו שאבאר, וגם מה שכתב שטעמו של הראב"ד הוא משום דכתיב כי שמן משחת ד' עליכם אף שכתב כן הראב"ד להדיא מ"מ צריך ביאור. ''' והנה ''' הרמב"ן בסה"מ שם כתב וז"ל והנה אלעזר ואיתמר ביום מיתת אחיהם אוננין ולא היו באזהרת ומן המקדש לא יצא וענין הכתוב שכללן עם אהרן אביהם בפסוק ומפתח אוהל מועד לא תצאו פן תמותו יזהירם כולם בשעת מעשה מלהניח עבודה ולצאת ויודעים הם כי אהרן מקריב אונן והוא באזהרתו מהיום והם באזהרתם מן אותו היום ואילך אבל אותו היום אוננים הם עכ"ל, ואח"כ כתב מה שהביא הכ"מ ומבואר בדברי הרמב"ן להדיא דלא כדעת הרמב"ם דסובר דאפי' כהן הדיוט שהי' במקדש בעבודתו ושמע שמת לו מת אף שאסור לו לעבוד כשהוא אונן מ"מ אסור לו לצאת מן המקדש, וכמו שכתב הכ"מ בטעמו דאם יצא קודם שתגמר העבודה ע"י אחר הוי מזלזל בעבודתו או משום שאם יהי' מותר לצאת יניח העבודה בטלה לכן אסור לו לצאת כל זמן העבודה, אבל הרמב"ן סובר דכהן הדיוט כיון שאסור לו לעבוד כשהוא אונן אין עליו איסור לצאת, ובאלעזר ואיתמר שאסר הכתוב הוא שלא יצאו בשעת העבודה למחר כשלא יהיו אוננים, ונמצא דהרמב"ם והראב"ד והרמב"ן הם ג' שיטות. ''' ונראה ''' דהרמב"ם והרמב"ן הולכים לשיטתם, דהרמב"ם סובר בפ"א מהל' אבל דאבלות יום ראשון דאורייתא, ובפ"ה הל' ב' כתב ומנין שהאבל אסור בתספורת שהרי הזהיר בני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל שכל המתאבל אסור לספר שערו אלא מגדל פרע, ובפ"ח הל' א' כתב אבל חייב לקרוע על מתו שנאמר ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו, הא אחר חייב לפרום, והנה בדין אבלות כתב הכ"מ בפ"א הל' א' על דברי הרמב"ם שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ן, אבל בפ"ח גבי קריעה הביא הכ"מ מדברי הרמב"ן דקריעה דרבנן, וא"כ לדעת הרמב"ן דאין אנו למדים חיוב פריעה ופרימה מדכתיב ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם אל תפרומו וכן כתב שם להדיא והוא בלקוטי תוה"א במו"ק דף כ' א"כ שפיר אפשר לומר דמה דאמר לאלעזר ואיתמר ומפתח אוהל מועד לא תצאו אינו על יום האנינות אלא על יום שאחריו, אבל לדעת הרמב"ם שאנו למדין ממה שנאמר לבני אהרן דלאבל אחר איכא חיוב וכיון שבודאי מה שאמר להם לא תצאו הוא שלא יצאו ויניחו העבודה בשביל האבלות, א"כ הי' לנו ללמוד שגם אחר יום ראשון איכא אבלות ואסור בעבודה אחרת שלא בבהמ"ק כעין עבודות המקדש, וכמו דסובר הרמב"ם דביום ראשון אסור במלאכה מדאורייתא כן הי' לנו ללמוד מכאן על שאר ימי האבלות, ואין לומר דהצווי הי' שלא יניחו העבודה בשביל צערם דא"כ לא היינו יכולין ללמוד חיוב פריעה ופרימה באבל ושכן הוא באמת דעת הסוברין שאינו מה"ת, וא"כ לדעת הרמב"ם אין לפרש דמה דהזהיר משה לאלעזר ואיתמר לא הי' על יום האנינות אלא על יום שלאחריו, ולכן ע"כ דאף שאלעזר ואיתמר אסורין לעבוד כשהם אוננים מ"מ אסרם הכתוב לצאת בשעת העבודה דזהו חלול העבודה וכמש"כ הכ"מ. ''' עתה ''' נבוא לבאר דעת הראב"ד שכתב שלא נאמר אלא לאותה שעה בשביל שנמשחו בניו ומה דמרבינן כל הדורות היינו לכהנים הגדולים שהרי שמן משחת קודש מרבה אותם, והנה לפי דבריו נמצא דגם כהן גדול שלא נמשח בשמן המשחה אין בו חיוב אם יצא בשעת העבודה, וזה תימה דהא משנה מפורשת שנינו במגילה דף ט' אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות, ונראה דגם הראב"ד מודה דכיון דרבוי בגדים מהני כמו משיחה שיהי' כהן גדול לכל דבריו אסור לו לצאת מן המקדש, דלכל הדברים הוי מרובה בגדים כמו כהן משיח, ודוקא בפר הבא על כל המצות דכתיב להדיא הכהן המשיח הוי דוקא כהן משוח, וטעמא דכיון דבהך פרשה כתיב גם פריעה ופרימה, ובפ' אמור גבי כה"ג דכתיב את ראשו לא יפרע כתיב והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו משמן המשחה ומלא את ידו ללבוש הבגדים, ורבתה תורה בפירוש דמרובה בגדים הרי הוא כמו כהן משוח, לכן גם לענין יציאה מן המקדש כן הוא, אך לפי"ז הי' לנו לרבות גם כהנים הדיוטים כמו גבי פריעה ופרימה, אלא דעיקר טעמו של הראב"ד הוא דגבי כהן הדיוט לא שייך הך דינא כיון דאינו עובד אונן, וכמו שכתב הרמב"ן ורק דלהרמב"ן ניחא לי' דהאיסור הוא על יום שלאחריו שלא יהיו אוננים, אבל הראב"ד לא ניחא לי' בזה כיון דמדאורייתא ליכא אבלות כלל אחר יום ראשון לא שייך לאסור אותם שלא יצאו מן המקדש בשביל אבלותם. ''' ולכן ''' סובר הראב"ד דבאמת מה דנאסרו אלעזר ואיתמר הי' רק הוראת שעה דאף שאסורים לעבוד אוננים מ"מ אסורין לצאת מן המקדש והיינו שלא יטמאו לאחיהם, וזהו מה שצוה משה למישאל ואלצפן ולא לאלעזר ואיתמר אף שהם הקרובים הצריכים להטמא לאחיהם, וזהו כמו שכתב הרמב"ן בהא דראשיכם אל תפרעו דזהו רק הוראת שעה בשביל שהי' חג המלואים נצטוו שלא לנהוג אבלות כמו שהבאתי בפ"א, אלא דהראב"ד סובר כאן מטעם אחר משום שנמשחו בשמן המשחה וכדכתיב כי שמן משחת ד' עליכם, ולכן אף דכהנים הדיוטים אחרים כיון שאינם עובדים אוננין ומחוייבים מן הדין לטמא לקרוביהם צריכים לצאת כיון שאין בזה בטול העבודה ממש, אבל אלעזר ואיתמר נצטוו שלא לצאת כדי שלא ינהגו אבלות וכמו שנצטוו על פריעה ופרימה משום זה, ולכן מפרש הראב"ד דמה דמרבה בספרי לכל הדורות זהו לכהנים גדולים שעובדים כשהם אוננים, וע"ז כתב שהרי שמן משחת קודש מרבה אותם וסתם כהנים גדולים בבית ראשון היו משוחים בשמן המשחה, אלא דמ"מ מן הטעם האמור למעלה דכמו שבפריעה ופרימה רבתה תורה מרובה בגדים כמו כהן משוח, ה"נ לדין לצאת מן המקדש אין חילוק בין כהן משוח למרובה בגדים. ''' ובזה ''' מבואר מה דלכאורה עיקר שיטתו של הראב"ד לחלק בין כהן הדיוט לכהן גדול לדין לצאת מן המקדש הוא תימה דהא בהוריות דף י"ב חשיב בברייתא כל דבר שיש בין כהן גדול לכהן הדיוט ולא חשיב הך דינא, אך לפימש"כ דעיקר טעמו של הראב"ד הוא משום דכהן הדיוט אינו עובד אונן מיושב שפיר דחלוק זה שכהן גדול עובד אונן ולא כהן הדיוט חשיב שם בברייתא והוא חד טעמא. ''' והנה ''' בעייני בדברי הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות בעיקר החמישי שהביא הכ"מ ראיתי בדבריו ישוב על דברי הרמב"ם בפ"א הל' י"ד שנשארתי שם בצ"ע דלפי"ד הרמב"ם דקרוע בגדים אינו משום מחוסר בגדים, א"כ אמאי לא תני לי' בברייתא בסנהדרין דתני ואלו שבמיתה ולא תני אלא מחוסר בגדים ופרוע ראש ולא קרוע בגדים, וזה הוכיח הרמב"ן בסה"מ במל"ת קס"ג, והבאתי שם דהרמב"ם בפי"ח מהל' סנהדרין מנה קרוע בגדים ומחוסר בגדים לשנים אבל מהברייתא קשה, אכן הרמב"ן בעיקר החמישי כתב וז"ל עוד אני שואל למה לא מנו באלה שבמיתה כהן המניח עבודה ויוצא לפי מדרשם בספרא שדורשים כן בכל הכהנים שבכל הדורות, וי"ל תנא ושייר דהא שייר טובא כהן שנכנס לבית קה"ק שלא לעבודה לוי שעבד עבודת כהנים, וכהן שעבד עבודת לוים, וכן לוים עצמן מעבודה לחברתה, וג' המנויין שם סנהדרין דף פ"ט במשנה, הכובש נבואתו והמוותר על דברי הנביא, והנביא שעבר על דברי עצמו עכ"ל, וא"כ לא קשה במה דלא תני קרוע בגדים שעבד.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף