מצודת דוד/הושע/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


חנוכת התורה
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דוד הושע ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרפאי. כאשר עלה בלבי לרפאות את ישראל מחלי צרתם אז נגלה עון אפרים ורעות שומרון אשר פעלו שקר ר"ל מיד בא העון ומקטרג עליהם:

וגנב יבוא. גנב אחד מהם מזדון לבו יבוא ויפשוט בגדי גדוד אנשים בחוץ לעין כל ולא יפחוד ממי ואם כי בתחילה היה גנב לעשות מעשהו בסתר לבסוף יעשה בפרסום:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ובל יאמרו ללבבם. אינם חושבים בלבבם שאני זוכר כל רעת' הנה עתה מעשיהם הרעים מקיפים אותם מסביב והמה נגד פני ורואה אני אותם:

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברעתם. במה שעושים את הרעה משמחים את מלך ישראל כי כשר הדבר לפניו וחפץ בזה:

ובכחשיהם. במעשה השקרים משמחים את השרים:

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו תנור. חמום הזנות בוער בהם כמו תנור הבוער מהיסק האופה:

ישבות מעיר. היצר המעיר אותם לזנות ישבות מלישת הבצק עד שיתחמץ שיהא ראוי לאפותו, ר"ל אינו בטל מן הזנות מעת שחשב כ"א עד שיהיה ספק בידו לעשות ולא יותר ולפי שהמשילו אל התנור אמר לשון הנופל בתנור שאין התנור בטל מן האפיה כי אם עד שיתחמץ העיסה ולא יותר:

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום מלכנו. ר"ל ביום שמחת מלך ישראל כיום הלידה או יום המלכתו אז נעשו השרים חולים בעבור נאדות מהיין כי הרבו למלאותם לשתיה ונעשו חולים מרבוי השכרות:

משך ידו. כ"א משך ידו מתקון המדינה להתחבר עם הלוצצים:

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי קרבו. אשר הקריבו והכינו לבם לארוב זה על זה כמו שהאופה מכין התנור להסקה:

ישן אופיהם. האופה ישן הוא כל הלילה וכאשר יאיר הבוקר הוא מבעיר שלהבת בתנור כדרך האש המעלה להב ר"ל בעוד שאין סיפק בידו לעשות הוא שבת ונח אבל מיד כשיהי' לאל ידו לעשו' מיד עושהו:

ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחמו כתנור. היצר מחממם לעבירה כתנור בוער':

ואכלו. הרגו את הסנהדרין על שמיחו בידם ולכן נפלו כל מלכיה' ועכ"ז אין בהם מי שיקרא אלי לשוב מדרכו:

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא יתבולל. הוא התערב בין העכו"ם ולמד מעשיהם:

עוגה בלי הפוכה. כחררה הנאפת על הגחלים כשאינם מהפכים אותה מעבר אל עבר שאז היא נשרפת מקצתה ואינה אפויה מקצתה כן הוא אינו מתבונן במעשיו להיות על צד השווי והיושר:

ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אכלו זרים. העכו"ם לקחו מארצו ואינו משים על לב כאלו לא ידע מזה:

גם שיבה זרקה בו. נזרקה בו תשות כח מול האויב כאיש שיבה ואינו משים על לב:

י[עריכה | עריכת קוד מקור]

וענה. יכנע:

גאון ישראל בפניו. ר"ל בעיניו ראה השפלת והכנעת גאונו ועכ"ז לא שבו אל ה':

בכל זאת. עם כל הפורעניות הזאת הבאה עליהם לא בקשוהו ועדיין לא לקחו מוסר:

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיונה פותה. כיונה הנפתה בקלות כאלו היא בלא לב כי תמהר לרדת אל הרשת לאכול מן הזרעים שבה ואינה מבחנת כי שם תלכד כן הוא אפרים כי קראו למצרים לבוא לעזרתם והלכו לאשור לחסות בצלו ולא יבינו שהוא לרעתם:

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר ילכו. למצרים ולאשור לבקש עזרה:

אפרוש וגו'. ויפלו בה בדרך מהלכם ר"ל ההליכה ההיא תהיה להם למכשול:

כעוף וגו'. דרך העוף הנלכד ברשת התלויה ממעל לנפול ולרדת לארץ עם הרשת ולכן המשילם לעוף ואמר אורידם לארץ כי ילכדו ברשת ויפלו עמה לארץ:

איסירם. אייסר אותם כפי שהשמעתי לעדתם במדבר דברי האלות הכתובה בתורה:

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

נדדו ממני. נדדו ללכת ממני:

שוד להם. השודד יבוא עליהם והוא אשור:

ואנכי אפדם. בלבי היה לפדותם מצרתם אבל המה דברו עלי כזבים כי כחשו בהשגחתי כמו שנאמר ויחפאו בני ישראל וכו' (מלכים ב י"ז:ט'):

יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי יילילו. כאשר הם מייללים על משכבותם בוכים ומתרעמים על צרותם אז אינם זועקים אלי בלבם כי מכחשים בהשגחה:

על דגן. בעבור חסרון הדגן והתירוש הולכים לשוטט בארצות אחרות לגור שם והמה סרים וממרים בי כי יאמרו מקרה הוא ולא ה' פעל כל זאת:

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואני יסרתי. וכאשר קשרתי זרועותם לחזקם היטב הנה המה חשבו עלי רע לומר לא ממנו באה ובין הרעה ובין הטובה חושבים למקרה:

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישובו לא על. משימים עצמם לא כנגד העליון יתברך כ"א כנגד המקרה והיו כקשת איש רמיה שלא יורה החץ אל המקום שנפנה בתחלה כ"א בהיפך כן הם אינם תולים הדברים בהשגחה כי פתאום יהפכו עצמם ממנה ומכחישים בה ותולים הכל במקרה:

יפלו. לכן יפלו שריהם בחרב האויב:

מזעם לשונם. ר"ל בעבור מה שמדברים בלשונם דברים שהם לזעם לה' כי יכחשו לומר אין ה' משגיח:

זו לעגם. במדה הזאת אחזו בעוד היותם בארץ מצרים כי גם אז כאלו לעגו על האמונה האמתית כי כחשו בהשגחה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף