אבני נזר/אבן העזר/פו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר פו

סימן פו

א

א) דעת הרמב"ם הובא בשו"ע סי' י"ז סעי' יג דאין קטן נאמן אלא במסל"ת, וכן דעת רש"י ב"ק (קי"ד:) בד"ה לעדות אשה, וכ"כ בשטמ"ק שם בשם הר"מ מסקרסטה וז"ל ונראה לומר בשבוי' ובעדות אשה שאם האשה בת דעת ונתכוונה להעיד נאמנת כדתנן התם שתי נשים שנשבו אבל בקטן או בגוי הוא דמכשרינן מסל"ת ולא מקבלינן בתורת עדות ועבד ושפחה נמי כאשה בת חורין דמי עכ"ל, וכ"כ בפסקי מהרא"י בשם או"ז, וכיון דכל הנהו רבוותא פוסלים הקטן ולהכשיר לא מצינו רק משמעות הטור פשיטא דאין לסמוך עליו נגד כל הנ"ל, ודלא כהט"ז שכתב כדאי הטור לסמוך עליו. ומשום שחשב שאין חולק עליו רק הרמב"ם כתב כן. וכן כתב השאג"א:

ב) גם עיקר סברת הט"ז דקטן שהגיע לעונת הפעוטות בר דעת קצת כשר כמו אשה ובלא הגיע לעונת הפעוטות אפשר דאפי' מסל"ת לא מהני, קשה משבוי' שדעת הטור שאין קטן נאמן אלא במסל"ת, ובמאי אי בהגיע לעונת הפעוטות ליתכשר כמו אשה, ואי לא הגיע אפי' מסל"ת לא מהני, ובודאי אשה יש לה נאמנות טפי, וראי' תחומין, דאשה ועבד נאמנים ולא קטן, וכן ברמ"א יו"ד סי' קכ"ז קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין:

ג

ג) ומכל מקום יש מקום עיון לפי פשט הגמ' דהאשה שנתארמלה (כז:) דתינוק ותינוקת אפי' אינם מסל"ת נאמנים להעיד על השבוי' שלא נטמאת וכמ"ש הר"ן והה"מ והשיגו על הרמב"ם שלא הכשיר קטן בשבוי' אלא במסל"ת מסוגיא הנ"ל, ולפי דברי הה"מ דפסול בעבירה מה"ת פסול לעדות שבוי', מקו"ח דעדות אשה דהיא עצמה נאמנת ופסול בעבירה אינו נאמן, כ"ש לעדות שבוי' דהיא עצמה אינה נאמנת, מכ"ש פסול בעבירה מה"ת דאינו נאמן, וא"כ מהאי קו"ח גופי' נוכל ללמוד דקטן אפי' אינו מסל"ת כשר לעדות אשה, משבוי' דהיא עצמה אינה נאמנת וקטן נאמן אפי' מתכוין להעיד, עדות אשה דהיא עצמה נאמנת כ"ש קטן שנאמן:

ד

ד) מיהו בהאי קו"ח דהה"מ יש לי לדון, דלעולם עדות שבוי' קיל מעדות אשה, והא דהיא עצמה נאמנת בעדות אשה מתוך חומר שבסופה משא"כ בשבוי', וכי תימא מהאי טעמא גופי' ניקל בקטן בעדות אשה טפי מבשבוי' כיון דחזינן דסברא דמתוך חומר שבסופה אלים טפי מקולא דשבוי', ליתא דוודאי סברא דמתוך חומר יותר שייך כשהיא עצמה מעידה מכשמעיד אחר, ותדע דהא נוגע פסול לעדות אשה כמ"ש הרמב"ם דאין נאמן לומר מת יבמי שאייבם את אשתו דחיישינן שמא עיניו נתן בה, והיא גופה נאמנת:

ה

ה) וראי' לזה דבשבוי' הקילו יותר מבעדות אשה, שהרי בשבוי' אחד אומר טהורה ואחד אומר טמאה כשירה אפי' בבת אחת ואפי' עד שאומר טמאה היא עד כשר, ובעדות אשה דווקא בזה אחר זה, ואף בזה דעת הרמב"ם בעד פסול אומר תחילה ואחר כך כשר תצא מהתירה, ואין לומר משום דלפי דברי העד שאומר טמאה היא אסורה מה"ת וזה אין אנו מאמינים לו שהרי מה"ת היא בחזקת היתר, ע"כ אין מאמינים לו כלל אף להכחיש עד המתיר, ואין הכי נמי שאם לא אמר שהיא טמאה רק שאומר לעד המתיר לא ראית שהיא טהורה [וכההיא דפרק עגלה ערופה] הי' נאמן, דליתא, שהרי בכלל דבריו שהעד המתיר לא ראה באותה שעה שהיא טהורה ונהימני' בזה, ואין לומר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, כיון דאינו רק מחשש משקר וכעין שכתב הרמ"ה דבעדות בפני נכתב ובפני נחתם לא איכפת לן בתחילתו בפסול מטעם זה וכמו שביארנו לעיל, וע"כ כנ"ל:

ו

ו) ועוד יש לומר בסתירת קו"ח דהה"מ דבשבוי' הקילו משום שהיא עצמה ג"כ אומרת שהיא טהורה, ואף שאינה נאמנת מ"מ מהני להקל בעדות, וכל קו"ח של הה"מ מהיא עצמה ואיך נלמד מזה שהעד והיא עצמה ביחד אינם נאמנים, וזה שהקילו בעד ועד ג"כ מטעם זה, ואין לומר דאם עד כשר אומר טמאה ועד פסול טהורה אפי' נחשבי' להיא עצמה ג"כ עדות הא עד כשר מהימן כשתי נשים ובבת אחת תהי' אסורה, לק"מ דבזה שפיר י"ל כיון שאינו נאמן לאוסרה מה"ת וכו' ואינו נאמן ג"כ לומר לא ראית משום עדות שבטלה מקצתה ונעשה ע"י זה עד פסול ושוב נאמן העד פסול והיא עצמה יותר ודו"ק היטב:

ז

ז) והנראה לי דגם הה"מ לא בא אלא להוכיח דפסול בעבירה אינו נאמן מחשש משקר דמה התם דמילתא דעבידא לאגלויי ומהאי טעמא היא עצמה נאמנת ואעפי"כ חשוד לשקר, כ"ש בשבוי' דלא הוי מילתא דעבידא לאגלויי מדהיא עצמה אינה נאמנת כ"ש שפסול בעבירה חשוד לשקר, ולעולם הוה מצינו לומר דעדות שבוי' קיל מעדות אשה, וע"כ אין להקל כלל בקטן מתכוין להעיד:

ח

ח) ומ"מ קשה לי על הרמב"ם שפוסל קטן מתכוין להעיד ממ"ש הרמב"ם פ"ד מהלכות יבום הלכה ל"א ואפי' אשה או עבד או קטן שהוא מכיר ונבון נאמנין לומר זה אחי פלוני כו' שזו דבר העשוי להגלות הוא כו' כענין שביארנו סוף הלכות גירושין, ובסוף הלכות גירושין כתב הטעם דעבידי לאגלויי בעדות אשה, וא"כ כיון שהרמב"ם מדמה זה לזה כי היכי דלומר זה אחי נאמן הקטן שהוא מכיר ונבון כמו כן יהי' נאמן בעדות אשה, ובאמת לא נדע מאין למד הרמב"ם דקטן מכיר ונבון נאמן לומר זה אחי כו' הלוא בגמ' לא הכשיר רק עבד ואשה וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף