שו"ת ישועות מלכו/אורח חיים/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת ישועות מלכו TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יב

סימן יב
ב"ה י"ב ניסן תרמ"ג לפ"ק פה קוטנא.
שובע שמחות ורוב ברכות להנכבדים
האפרתים היקרים בק"ק טשענסטחוב
ישמרם צורם וינשאם.

אחדשה"ט,

זה איזה שבועות אשר הגיעני איזה מכתבים מקהלתכם בדברי ריבות אשר בשעריכם אודות שינוי מנהגי ביהכנ"ס בדבר אשר מקרוב באו וחפצים לשנות מנהג אבותינו להפר חוק מלקרוא בשם לעולה לתורה רק יעמוד כהן יעמוד לוי וכו', ויען כי קשה מאד בעיני להתערב בדבר שחוץ לעירי ע"כ עצרתי במילין כי חשבתי שאפשר למצוה זו להתקיים ע"י אחרים, אמנם אחר שמעי כי עוד לא שקטה המריבה לכן ההכרח יאלצני לבוא במכתב אל כבודכם ויה"ר שיקובלו, והנה ראיתי להזכיר מליצת רבותינו חכמי הש"ס בפ"ק דקידושין (לא.) שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם, והשיב צאו וראו מה עשה נכרי אחד באשקלון ודמא בן נתינא שמו יעו"ש, וככה נאמר אנחנו צאו וראו מה עשה עם פוילען בפרייסען במחוז פאזען כאשר יצאה הפקודה מטעם הממשלה אשר כל תלמיד פולנאי הלומד בהגימנאזיע ישנה השם הפולנאי ויקרא בשם האשכנזי גדלה צעקתם בהיכל הקיסר כי זה יוכרחם להתבולל בין עמי אשכנז וישכח שם וזכר פולנאי מהם, ונתקבלה בקשתם, ואם ככה עשו עם פוילין היושבים בפרייסען אחרי שיצאה הפקודה משרי הממשלה, הלא בושה וכלימה לנו בני אברהם יצחק ויעקב אשר בשאט נפש ובלב חפצה נבקש לשכוח שמות הקדושים אשר בהם מצוינים שהם מזרע אברהם יצחק ויעקב וממעי יהודה יצאו, וכ"כ הרא"ש פרק השולח (סימן ז) שהיהודים בארץ אשכנז רגילים הגוים לקרותם בשמות הגוים באופן שהי' מוכרחים לשנות השם אמנם הציבו להם ציונים אשר בבהכנ"ס באסיפת העם יקראו אותם בשמות אבותם זרע אברהם, ע"כ אחי ורעי אל נא תאיצו להשחית את הציון האחרון אשר השרישו והנחילו אבותינו לבל ישכח שמות היהודים, והנביא ירמיהו צווח "הציבו לכם ציונים" ואיך נשרש אנחנו לעקור הציון הנותר בשאט נפש, ע"כ אבקש לבל יהי' דבר זה נקל בעיניכם כי מלבד שיש בזה חשש באיסור אשת איש לענין גיטין, כי אם ישכח שם הקודש יהא חשש פיסול, גם חוץ מזה אין זה דבר נקל, וחז"ל דרשו מקרא הנאמר בס' ישעיהו (ג ה) ירהבו הנער בזקן ונקלה בנכבד שמי שחומרי חומרות בעבירות דומין בעיניו כנקלות ואינו ראוי שידורש על עוונות הגלויות כביאות העריות וחילול שבת כי זה עון נגלה אמנם הכונה ע"ד שפירש הר"מ ז"ל בס' מורה נבוכים (ח"ג פרק ח) על מה דאיתא בתלמוד (יומא כט.) קשה הרהור עבירה מעבירה כי בהרהור פוגם בחלק המובחר שבו הוא הנפש לא כן בחלק המעשה, וגם אנו נאמר שכשם בחולי הגוף המחלה אשר הוא באברים הראשונים במוח ובלב נראה הנקב קטן כחודו של מחט הדק יותר מסוכן ממחלה כבדה אשר באברים התחתונים כיד ורגל כמו כן העון הקל הנוגע בכללות ישראל חמור ביותר מעבירה פרטית יחידית הלא תראה כי עון הפעור נזכר בתורה יותר לחירוף מחטא העגל, יען כי בעון הפעור נתגלגל בו היתר תערובות בין העמים לכן העון הקל הנוגע לכללות ישראל הוא חמור באיכות מעבירה חמורה יחידית, לכן אבקש מאוד ידידיי לבל תאיצו לחדש דבר בלי ידיעת גדולי הדור והרבה הי' לי לכתוב בזה אמנם א"א להעלות הכל על הגליון, ואומר שלום לכל אנשי העיר ותקבלו את חג הבע"ל ברוב שמחה וד' ישפות לנו ולכם ולכל ישראל כל טוב:

נאום ישראל יהושע חופ"ק קוטנא




שולי הגליון



·
מעבר לתחילת הדף