משנה ברורה/אורח חיים/תקעג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
שבטלה מגילת תענית
(א) מגילת תענית. שם כתוב כמה ימים בשנה שנעשו בהם נסים לאבותינו ועשאום חכמים כיו"ט שלא להתענות בהם וגם לפניהם ולאחריהם אסרו בהם להתענות:
(ב) מותר להתענות בהם. מפני שבעונותינו ארעו בהם הרבה מאורעות ובטלום [לבוש]:
(ג) חוץ מחנוכה ופורים. ר"ל שהם ג"כ מהימים הכתובים במגילת תענית ומפני הנסים הגדולים המפורסמים שנעשו בהם נשארו בחזקתם:
(ד) אבל לפניהם וכו'. דלפניהם ולאחריהם לא חמירי משאר ימים הכתובים שם:
(ה) וימים טובים וכו'. עיין לעיל בסימן תצ"ד ס"ג במ"ב סק"ו:
(ו) בחנוכה. וכ"ש בפורים דהוא יום משתה ושמחה ועיין לקמן סימן תרצ"ו ס"ח ובמ"א שם:
(ז) בניסן מתענה. דמה שזהירין שלא להתענות בניסן אינו אלא מנהג [ב"ח] ולפ"ז ה"ה ל"ג בעומר והימים שמר"ח סיון עד שבועות והימים שבין יוה"כ לסוכות אבל באסרו חג ובט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה כיון שהוזכר בגמרא [מ"א] ויש מקילין (א) בכל הימים שא"א בהם תחנון:
(ח) ביום חופתו. ואפילו (ב) אלמן שנשא אלמנה ג"כ צריכין שניהם להתענות. והטעם מפני (ג) שבאותו יום מוחלין להן על עונותיהן ויתודה על עונותיו באותו היום. ועוד טעם שמא יהיו שכורים בשעת קדושין:
(ט) ואפילו בר"ח. פירוש שאסור מדינא להתענות בר"ח (ד) מ"מ בר"ח ניסן יתענה מפני וכו' וה"ה בר"ח אב (ה) יש ג"כ להתענות מטעם זה אלא שלכתחלה אין נושאין בו (ו) וא"צ למיתב תענית לתעניתו המתענה בחדשים אלו דהא ברשות קעביד:
< הקודם · הבא >