שו"ת מהרי"ק/סה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרי"ק ‏ סה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ואלופי הדיינים ה"ה מהר"ר פרץ יצ"ו ומשכיל הנכבד החר' יהודה יצ"ו בהר"ר אשר ז"ל שלום הנה אמת כי מתחלה כמעט נתייאשתי מלכתוב בזה הנדון לרוב טרדות אחרות ובין כך ובין כך עבר עליו הפסח וגם כי אמת הוא שקשה בעיני ליכנס בזה הריב עד אשר בא בני אהרן יצ"ו מצד הח' יהודה יצ"ו שעכ"פ אכתוב דעתי הקצרה ולא יכולתי להשיב פניך ריקם מלרשום את דעתי במקצר ועולה ונטל אחת מבנתיים ראשונה על אשר (א) הארכתם כל כך שטען שמעון שטעה ורוצה להיות נאמן במגו דנאנסו ועל זה טען הטוען שאין המגו טוב מכמה פני' כל הטורח הזה למה הלא אם נדמה טעות זה לההיא דשלהי פ"ק דגיטין (דף יד) גבי הנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי כולי הלא דבר פשוט הוא דלא מהימן לומר טעיתי ואפילו ע"י מגו טוב כמו שפסקו ר"ח ור"ת והביאו המרדכי פרק חזקת הבתים שם כתב מהר"ם ז"ל ואף על גב דבסוף פ"ק דגיטין גבי הנהו גינאי דעביד חושבנא כו'. עד ולא גבי ולא מידי ופירש ר"ח ור"ת ובעדות ברורה שטעה אבל בלא עדות לא מהימן ליה לומר טעיתי במגו דאי בעי אמר פרעתי אח"כ והביא ראייה מפרק שבועת הדיינין וכולי עד מ"מ חזינן דלא מהימן לו' טעיתי במגו דאי בעי אמר פרעתי שאני התם דההוא דטען בע"ד גופיה הוא וכיון דהודה מעיקרן ה"ל הודאת ב"ד כמאה עדים דמי וכו' עד השתא נמי דהודאת פיו כמאה עדים דמי מגו במקום הודאת פיו לא אמרינן עכ"ל. והרי לך בהדיא דאפי' במקום מגו חשוב לא מהימן לו' טעיתי דחשיב ליה מגו במקום עדים. ואמנם נלע"ד דמה שאומר דאין אדם נאמן לומר טעיתי ואפי' ע"י שום מגו דהיינו דוקא היכא שטוען בב"ד כי ההיא ת"ש דמהר"ם שהבאתי למעלה או כשמודה לחברו ג"כ ומשתעבד בקנין ועדים כי ההיא דשילהי פ"ק דגיטין (שם) גבי הנהו גינאי וכו'. או כגון ש"מ שמצוה אל ביתו ואומר מנה לפ' בידי דבכולהו עביד אינש דדייק טובא ואי לאו משום דש"מ עביד דטעי משום דלאו דעתיה צלולא ודאי לא הוה מצי למימר טעיתי דכיון שהוא מצוה אל ביתו ודאי מדקדק בכל מאי דאפשר ליה וכן במודה לחברו בב"ד או ע"י עדים וקנין דאי לאו דקי"ל דהכי הוא לא הוה מודה אבל אלו החשבונות שאדם כותב על פנקסו בינו לבין עצמו אין מדקדק כ"כ כי חושב בלבו שאם יטעה שיוכל לכוין החשבון פעם אחרת כאשר מעשים בכל יום שאדם יכתוב וירשום חשבון א' כאשר עלה על לבו לפום ריהטא ואח"כ נמלך ורואה שטעה והיאך נאמר שיחשב זה כמגו במקום עדים אלא ודאי הדעת מכרעת והשכל מחייב דכה"ג אדם נאמן לומר שטעה ולא מבעיא ע"י מגו אלא אפי' בלא מגו וכן משמע מתוך מ"ש ר"נ בספ"ק דגיטין בשם הראב"ד וז"ל ומיהו היכא דליכא סהדי אע"פ שמודה שאמר במעמד שלשתן או שקנו מידו נאמן לו' טעיתי בחשבון דדוקא היכא דאיכא סהדי הוא דאמרינן אי לאו דקים ליה לא הוה משעבד נפשיה אבל בדליכא עדים לא דייק דמימר אמר אי טעינא הדרנא כיון דליכא דמסהיד עלאי וכן כתב הראב"ד עכ"ל ר"נ משמע מתוך דבריו וכן מתוך דברי הראב"ד דדוקא היכא דמשעבד נפשיה בעדים הוא שאומרים הגאונים דאין נאמן לומר טעיתי כי ההיא דהנהו גינאי דקנו מיניה כדאיתא התם בהדיא בגמרא אבל היכא דלא משעבד נפשיה בעדים אפי' היתה שם הודאה בפני עדות בלא שעבוד וקנין אפ"ה מצי למימר טעיתי אפי' בלא שום מגו דאי לא תימא הכי למה ליה למימר דאי לאו דחיס ליה לא הוה משעבד נפשיה וכו'. לא ה"ל אלא למימר דאי לא דקי"ל לא הוה מודי ליה באפי סהדי וכ"ת אדרבה דוק לאידך גיסא דמדסיים ואומר אבל בדליכא עדים לא דייק וכו'. משמע הא בדאיכא עדים דייק פשיטא דלאו מילתא היא דהא דקאמר אבל בדליכא עדים לא דייק דמשמע הא בדאיכא עדים דייק אדלעיל קאי דקאמר אע"פ שמודה במעמד שלשתן או שקנו מידו כו' דעלה מסיק דאפי' היכי דקנו מיניה ע"י מעמד שלשתן או בקנין גמור אפ"ה לא דייק בדליכא עדים כדמפרש אומר אי טעינא הדרנא בי דליכא דמסהיד עלאי אבל לעולם אימא לך דאפי' איכא דאסהידו עליה לא דייק אם לא כשמשעבד עצמו ע"י קנין כ"ש וכ"ש במכתבו החשבונות דלא דייק אפי' את"ל דבסהדי לחוד דייק אפי' בלא שעבוד וקנין משא"כ כדהוכחתי לעיל.

ועל (ב) אשר טען הטוען דמנהג המנהיגים פשוט דאין נאמן נגד הפנקס עליכם חלופי הדיינים מוטל לדקדק אם הוא מנהג קבוע ופשוט שלא יהי' נאמן לומר הנכתב עוד טעות שהרי צריך שיהי' המנהג פשוט הרבה קודם שנשנה ע"י דין תורה כמ"ש ר' ברוך בספר המרדכי ומביאו המרדכי בפ' קמא דב"ב וז"ל ואפי' שכר בית אין לדמותו לקונה בה בית דירה שהקנין מורה שדעתו להשתקע אבל בשכירות בית אין לחייבו וכו'. עד ואם מטע' מנהג באנו לחייבו כדאמרי' בירושלמי וכו' זאת אומרת מנהג מבטל הל' ובפ' הגוזל בתרא (בבא קמא ד' קי"ו) גבי החמרי' וכו' מנהג זה אינו כ"כ קבוע וידוע לשנו' על ידו הל' קבוע וידוע עכ"ל. והרי לך דאפי' הוא מנהג צריך שיהי' קבוע וידוע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.