אוצר:אודות

אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי

אוצר הספרים היהודי השיתופי הוא תוצאה מוכרחת של התקדמות הטכנולוגיה ורעיונות חברתיים עצומים שבאו לעולם בעשור הראשון של המאה ה-21.

עם התורה - עם הספר, ידע לשמר את ספריו, את ספרי הקודש שלו שכללו את הספרות התורנית לגווניה. שימור של ספר אינו מתבטא רק בכריכתו ובליטוף אוהב של דפיו, אלא גם בשמירת תפוצתו ונגישותו לכל תלמיד חכם באשר הוא.

במשך אלפי שנים העתיקו יהודים את ספרותנו בעבודת יד מאומצת, תחילה את התורה שבכתב, ובהמשך 'מגילות סתרים' (ראו לדוגמה: בבלי שבת ו:) וספרות חז"ל הענפה, גאונים וראשונים.

בית המדרש השכיל לנצל כל מדיום חדש שהתפתח כדי להפיח חיים מחודשים ולהצמיח כנפי רוח לידע המקודש שהועבר מדור לדור ועל פני כל הגלובוס. עם המצאת הדפוס, ידעה הספרות היהודית תנופה גדולה, ובמשך מאות שנים הייתה זו משאת נפשם של רבנים ויהודים רבים להנציח את תורתם עלי גליון. תוחלתם של רבים נכזבה כשכתביהם היו למאכולת אש בגנזכי בתי הדפוס או בבתיהם ובתי יורשיהם, אך לאורם של רבים אחרים זכינו להתהלך.

כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו במכון וייצמן ליצור את פרויקט השו"ת (המנוהל היום במסגרת אוניברסיטת בר אילן), במסגרת ניסיון בראשיתי זה של מעבר מעולם הדפוס לעולם הדיגיטלי שבו לכל איש האפשרות לצרוך את הידע שלו מהמכשיר המתאים לו ובעיצוב הנאה לטעמו, נעשה שימוש רב במדעי המחשב כדי להעמיק את יכולת כריית המידע ואחזורו מספרות השו"ת היהודית ובהמשך משאר ארון הספרים היהודי, ויושמה לראשונה האפשרות לקשר בין המאגרים התורניים העתיקים באמצעות קישורי-על (היפר-לינקים). פרויקט זה זמין בתשלום ורבים נהנים ממנו. ב-2012 הועלתה לרשת האינטרנט יוזמה דומה, אך זמינה בחינם, המאפשרת לכותבים פרטיים ולגופים החפצים בכך לפרסם תחת רישיונות נדיבים של "Public Domain" (נחלת הכלל, רשות הציבור) את הטקסטים היסודיים של ארון הספרים היהודי, ביוזמה זו הידועה בשם "ספריא" ניתן להשתמש דרך אפליקציות רבות, ורבים נהנים ולומדים בה. בכוונת המייסדים להנגיש את ארון הספרים היהודי באמצעים אינטראקטיביים לקהלים גדלים והולכים.

שתי יוזמות ראויות לציון שהנגישו יחד למעלה מ-140,000 ספרים ודברי דפוס עבריים לקהל הגולשים, האחת בחינם והאחת בתשלום, הן: אתר HebrewBooks של חיים רוזנברג, ואתר אוצר החכמה של הרב ארז סלע. במיזמים אלה מונגש ארון הספרים היהודי בצורת הדפוס שלו, ברמות שונות של יכולת פענוח טקסט, וכנגזרת של יכולת זו - איכות החיפוש ואחזור המידע.

מיזם אוצר הספרים היהודי השיתופי, שהמחקר לקראת העלאתו לרשת האינטרנט החל ב-2010, וגרסת הבטא שלו הועלתה בראשית 2018, נוצר בידי קבוצת יזמים שחברו יחד לתרום מתחומי ההתמחות שלהם כדי לאפשר את הרעיון הגדול הבא: מהדורה מדויקת ומוערת של ליבת הספרות היהודית התורנית. כהמשך לפרויקטים הקיימים של הנגשת טקסטים ברמה גבוהה של נאמנות למקור, יעשה המיזם שימוש בתגלית נוספת מן העשור הראשון של המאה ה-21 - ויקיפדיה של ג'ימי ויילס. ויילס, והקהילה שהתאגדה סביבו ברחבי העולם כולו, הראו שניתן למצוא רובד נוסף של "חכמת ההמונים", הרי היא "חכמת ההמון המשכיל". הוכח שאנשים בעלי כישורים גבוהים בתחומיהם, נעתרים ונרתמים לתרום ידע ולחלוק את חכמתם עם אחרים בהתנדבות. ושבמשך הזמן, למרות שגיאות הכרחיות בתוך התהליך, התוצאה הסופית הולכת ומשתפרת כל העת.

ביצירת מיזם "אוצר הספרים היהודי השיתופי" מלווים אותנו אנשי מכוני המחקר התורני המובילים בתחומם בישראל ובעולם, לצד מתנדבים בכירים בקהילת ויקיפדיה העברית, תלמידי חכמים מהשורה הראשונה ויועצי ניהול תוכן דיגיטלי. אנחנו מקווים לגבש קהילה יציבה של תלמידי חכמים שמטרתם לשם שמים ושיהיו שותפים עמנו להגדיל תורה ולהאדירה.

בבית מדרש זה נלבן יחד סוגיות ההדרה, נוסיף ציונים ומראי מקום, נציג שינויי נוסח מכתבי יד וממקורות נוספים, ובאופן כללי נביא את הטקסטים החשובים הללו לרמת ההדרה גבוהה. כזו שלא מתאפשרת בסביבה כלכלית לוחצת ובשוק ספרים קטן ודל-משאבים כמו זה שבו פועלים מכוני והוצאות הספרים התורניים. עוד על האפשרויות הגלומות במסגרת מיזם זה ראו בדף רעיונות לפעילות במסגרת אוצר הספרים היהודי השיתופי.

הערה באשר לזכויות יוצרים

כדי לאפשר שיתוף פעולה ותרומת טקסטים משמעותית בידי מכונים וחברות הוצאה לאור שפרנסתם תלויה בטקסטים אלו, יהיו הזכויות של כל הטקסטים שיועלו באתר שמורות לאתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (שידאג לשמור על זכויות המכונים ובעלי הזכויות לפי הסכמים מולם) אך נר לרגליו של המיזם יהיו דברי חז"ל (נדרים לז.) מה אני בחינם, אף אתם בחינם! לכן משוחררים כל הטקסטים שבאתר לשימוש חופשי אישי ולא מסחרי. חלק מהטקסטים הראשוניים, הלא-מוגהים והלא-מוערים מיובאים לאתר זה ממקורות שבהם הרישיון נדיב יותר ומאפשר שימוש לא-מוגבל בתכנים גם למטרות מסחריות, במקרה כזה נציין בדף שגרסתו הראשונה זמינה בנחלת הכלל - רשות הציבור, ושאפשר לעשות בגרסה ראשונה זו שימוש חופשי. את הזכויות המלאות לתוספות שנוספו לטקסטים אלו במסגרת האתר, שומר האתר לעצמו, כדי לאפשר לעצמו מרחב תמרון בעתיד, כמו הנגשת הטקסטים לשימוש חופשי לחלוטין, אם נחליט שהשעה כשרה לכך.