קשות מיושב/שבת/קנה/א
דף קנה. אמר רב הונא הן הן פקיעין וכו' רב יהודא אמר וכו' ת"ש וכו' הא מדקתני רישא וכו' קשיא. הנה כל הפוסקים וגם הרמב"ם פסקו מטרח באוכלא לא טרחינן כרב יהודא, והנה בבעלי סוגיא לא מצאתי לפום ריהטא כללא מוסד היכ דפליגי ר"ה ורב יהודא הלכה כדברי מי אמנם ברא"ש פרק ט' בב"ק הגודל עצים סימן י' כתב ונראה דהלכה כר"ה דהוי רביה דרב יהודא. וראיתי בב"י סימן שכ"ד אחר שהביא כל הסוגיא סיים בזה"ל ואיתותב ר"ה וסליק בקשיא וקם לה הלכתא כרב יהודא וכו' ע"כ. מדברי הב"י נראה דלול' דסליק ר"ה בקשיא הוי פסקינן כרב הונא נגד רב יהודא, והנה גם הרי"ף לא העתיק אלא מלתא דרב יהודא ולשיטת הרי"ף שזכרתי למעלה כמה פעמים אין לדחות מהלכה אע"ג דסליק בקשיא בעי טעמא דלא פסק כר"ה רביה דרב יהודא [וכן לדעת הכס"מ שהבאתי למעלה, א"כ הכי נמי בענין אטרוחי באוכלא דהוא רק מדרבנן הוי לן להקל כר"ה דמטרח באוכלין שרי' וכעת צריך אצלי הלמוד אם צ"ל מדוחק הואיל דשבת עיקרו דאורייתא משום הכי מחמרינן ג"כ]: