שולחן ערוך/חושן משפט/קפט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א אין המקח נגמר בדברים שהאומר לחבירו היאך אתה נותן לי חפץ זה ואמר ליה בכך וכך ונתרצו שניהם ופסקו הדמים יכולים לחזור שניהם אפילו היה הדבר בפני עדים ואמרו להם הוו עלינו עדים שמכר זה ושלקח זה הרי זה אינו כלום עד שיגמור המקח כל דבר ודבר כראוי לו קרקע לפי קניינו ובעלי חיים לפי קנינם ומטלטלים לפי קניינם ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קניינו אין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו לא היו עדים בדבר:
הגה ואפי' מחלו זה לזה אחר כך לא מהני אלא צריכין לחזור ולהקנות זה לזה (תרומת הדשן סימן שי"א וריב"ש סימן תק"י):