שו"ת הרא"ש/ז/יא

ששאלת ראובן היה לו דין ודברים עם שמעון בסבה שהיו דרין במקום אחד ופורעין מס ביחד לימים הלך לו שמעון למקום אחר וקבע שם דירתו וראובן ושאר הקהל היה להם תרעומת על שמעון בעסק המס לימים חזר שמעון למקום שהיה דר שם תחלה ותפסוהו הזקנים ומתוך התפיסה נשתעבד בקנין גמור בלי שום צד אסמכתא ונתפשרו והלך לו שמעון ועכשיו תובע ראובן לשמעון אותו שטר חוב ושמעון אומר כי מחמת האנס נשתעבד והוא לא מסר מודעא תחלה ושעבד עצמו בקנין אחר שיצא מן התפיסה ועדים מעידים כי בסבת תרעומת הקהל נתפס ומתוך כך נתפשר ונסתפקת אי הוי כתלוהו ויהיב איני רואה כאן שום טענת אונס כי מנהג פשוט בכל תפוצת גלות ישראל מי שחייב מס לקהל חובשים אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו בפני ב"ד אלא טובי העיר דנין אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או עד שיתן ערב או עד שישתעבד עצמו בשטר ואין כאן טענת אונס ואין מועיל מסירת המודעא כי כן דין המס אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.