בבלי/זבחים/כג/א
| מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
|---|
| ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: |
לפי אכלו למצוה ולעכובי לא והתניא
במכסת נפשות מלמד שאין הפסח נשחט
אלא למנוייו שחטו שלא למנוייו יכול יהא
כעובר על המצוה תלמוד לומר תכוסו
הכתוב שנה עליו לעכב ואיתקש אוכלין
למנויין זקני דרום לא מקשי וכי לא מקשי
נמי מהא נמי אית להו פירכא ומה במקום
שנטמאו בעלים בשרץ שמשלחין קרבנותיהם
לכתחילה כהן שנטמא בשרץ אינו מרצה
מקום שנטמאו בעלים במת שאין משלחין
קרבנותיהן לכתחילה כהן שנטמא במת אינו
דין שאינו מרצה מיתיבי מפני שאמרו נזיר
ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת דם ואין
הציץ מרצה על טומאת הגוף במאי אילימא
בטומאת שרץ האמרת שוחטין וזורקין על
טומאת שרץ אלא טומאת מת וקתני אין
הציץ מרצה אלמא נטמאו בעלים במת אין
משלחין קרבנותיהם לא אי דאיטמו בעלים
במת ה"נ הכא במאי עסקינן כגון שנטמא
כהן בשרץ אי הכי אימא סיפא ניטמא
טומאת התהום הציץ מרצה הא תני רבי חייא
לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד
למת למעוטי מאי לאו למעוטי טומאת
התהום דשרץ לא למעוטי טומאת התהום
דזיבה ואלא הא דבעי רמי בר חמא כהן
המרצה בקרבנותיהם הותרה לו טומא' התהום
או לא הותרה לו טומאת התהום תפשוט
דטומאת התהום הותרה לו דהא הכא בכהן
קיימינא דרמי בר חמא ודאי פליגי תא שמע
ונשא אהרן את עון הקדשי' וכי איזהו עון נושא