שו"ת רדב"ז/תרטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:15, 22 בפברואר 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png תרטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן תרטז   רדב"ז

שאלת ממני על ראובן ושמעון שנשתתפו וכתבו בשטר השותפות אפילו מציאה בדרך תהיה לשותפות וראובן מצא מציאה בתוך ביתו ושמעון אומר אפילו מציאה בדרך כתבנו וכ"ש מציאה בבית וראובן טוען לא היה התנאי אלא מציאה בדרך לא בבית:

תשובה הדין עם ראובן ולא מטעם טענתו אלא משום דקנתה לו חצרו והוא לא קנה אלא מכח חצרו שלא היה התנאי אלא מה שיקנה הוא בעצמו ויקנה בהגבהתו בדרך או במקום אחר אבל מה שתקנה לו חצרו לא היה בכלל התנאי למה הדבר דומה לאשתו ובניו הקטנים שמצאו מציאה וזכה הוא מכחם האם נאמר שזכה השותף במה שקנתה אשתו. וחצרו נמי לא שנא כי לא זכה ראובן אלא מטעם חצרו וכ"ש דמציאה בחצרו הוי מילתא דלא שכיחא כולי האי והוה ליה לאתנויי בהדיא וכ"ת משום מלת אפילו מציאה בדרך לא קשיא דה"ק לא מיבעיא מה שירויח בדרך אלא אפילו מציאה בדרך ליהוי בכלל השותפות אבל מציאה בבית לא אסיקו אדעתייהו ומודה אני שאם בא לו גנבה וקנה אותה ראובן בביתו שהיא לשותפות דמה נפשך אם לא נתיאשו הבעלים לא קנתה חצרו ואם נתיאשו הבעלים עדיין הוא ביד הגנב וראובן קונה אותה ממנו והרי בכלל משא ומתן של השותפות ואפילו למ"ד אויר שסופו לנוח כמונח דמי כל זמן שהוא ביד הגנב או ביד המוכר אין סופו לנוח קרי ליה וכ"ש דלא אמרינן הכי אלא במתגלגל אבל באויר לא וכ"ש היכא דאחר מחזיק בו כנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון