בבלי/זבחים/ו/ב
| מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
|---|
| ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: |
לא כיפר קמי שמיא מי לא תנן[1] והנותר
בשמן אשר על כף וגו' לכפר עליו לפני
ה' אם נתן כיפר ואם לא נתן לא כיפר
דברי ר"ע ר' יוחנן [בן נורי] אומר שירי
מצוה הן בין ניתן בין שלא ניתן כיפר ומעלין
עליו כאילו לא כיפר מאי כאילו לא כיפר
אילימא דמבעי לאיתויי קרבן אחרינא
האמרת בין ניתן בין לא ניתן כיפר אלא כיפר
גברא לא כיפר קמי שמיא הכא נמי כיפר
כו' התם נמי כיפר מתן בהונות לא כיפר
מתנות הראש ת"ש ר' שמעון אומר כבשי
עצרת למה הן באין כבשי עצרת שלמים
נינהו אלא שעירי עצרת למה הן באין על
טומאת מקדש וקדשיו נזרק דמו של ראשון
שני למה קרב על טומאה שאורעה בין זה
לזה אמור מעתה ראויין היו ישראל להקריב
קרבנותיהן בכל עת ובכל שעה אלא שחיסך
הכתוב והא הכא דעשה דלאחר הפרשה
וקא מכפרא אי דאפרשינהו בבת אחת הכי
נמי הכא במאי עסקינן דאפרשינהו בזה אחר
זה וליקו ולימא ליה לקרא דכי כתיבא בזה
אחר זה כתיבא אמר רב פפא קרבנות צבור
קאמרת שאני קרבנות צבור דלב בית דין
קמתנה עליהן כדרב יהודה אמר שמואל
דאמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות
צבור סכין מושכתן למה שהן אמר
ליה רב יוסף בריה דרב שמואל לרב
פפא ומי אית ליה לרבי שמעון לב בית
דין מתנה עליהן והאמר רב אידי בר
אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי
יוחנן תמידין שלא הוצרכו לצבור