בבלי/זבחים/ג/א
| מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
|---|
| ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: |
יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך
מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי
כשם אשתך פסול לגרש בו דילמא שאני
התם דאינתיק ליה לשם גירושין דההוא אלא
מהא יתר על כן יש לו שתי נשים
ששמותיהן שוות כתב לגרש את הגדולה לא
יגרש בו את הקטנה דילמא שאני התם
דאינתיק ליה לשם גירושין דההיא אלא מהא
יתר על כן אמר ללבלר כתוב ולאיזה שארצה
אגרש פסול לגרש בו דילמא שאני התם דאין
ברירה אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך
שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום
העדים ומקום הזמן ואמר רב יהודה אמר
שמואל אף צריך שיניח מקום הרי את מותרת
לכל אדם: תו רמי מילתא אחריתי מי אמר
רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם
עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה
אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא
מחריב בה ורמינהי כל הגט שנכתב שלא
לשם אשה פסול ואפי' לשם עובדת
כוכבים נמי פסול ושני גט דל עובדת כוכבים
מיניה הוה ליה סתמא וסתמא פסול קדשים
דל חולין מינייהו הוה ליה סתמא וסתמא
כשירים ורמא מילתא אחריתי מי אמר רב
יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה
פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא
דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה
והתניא תוכו ולא תוך תוכו ואפי' כלי שטף
מציל ושני עשו חולין אצל קדשים כמחיצה
אצל תנור מה מחיצה אצל תנור לא מהניא לה
כלל אף חולין אצל קדשים לא מהניא ליה
כלל דתנן תנור שחצצו בנסרים או ביריעות
ונמצא שרץ במקום אחד הכל טמא כוורת
שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר
התנור שרץ בתוכה התנור טמא שרץ בתנור
אוכלין שבתוכה טמאין ורבי אליעזר מטהר
אמר רבי אליעזר קל וחומר אם הציל במת
החמור לא תציל בכלי חרס הקל אמרו לו לא