אבני נזר/אבן העזר/שפז
|
< הקודם · הבא > |
סימן שפז
א) ד"ה בפרוטה, וא"ת מנלן דשוה כסף ככסף דהא גבי עבד עברי מיבעיא לי' קרא ישיב לרבות שוה כסף, ולפענ"ד נראה דהנה לקמן (ח'.) בהא דאינו נקנה בתבואה וכלים ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף ופירש"י וכיון דמיפרוק בי' איקנויי נמי מקנה בי' דכתיב גאולתו מכסף מקנתו, וכיון דעבד עברי נקנה בשוה כסף ה"ה עברי' דכתיב כי ימכר לך אחיך העברי או העברי' והוקשו להדדי, וא"כ נלמד מקידושי יעוד דמהני בשוה כסף דלא מיבעיא לר' יוסי בר' יהודא (י"ט.) דמעות ראשונות לאו לקידושין ניתנו אפי' קנאו בכסף ממש אינה מקדשה אח"כ אלא בפעולתה והוא שוה כסף ואפי' לרבנן דלקידושין ניתנו כיון דמקניא אפי' בשוה כסף, ובכל גוונא אמר רחמנא דתייעד (דאי אינה ביעוד אף מכירה לא מהני כמו לקרובים], ומוכח דמקדשה בשוה כסף וכמו שהוכיח רבא לענין מלוה שיש עלי' משכון:
ב) עוד נלפענ"ד דהנה בענין שוה כסף דמהני יש לומר או משום דיכולה למוכרו בכסף וכעין שכתב הרמב"ם ביש לה דרך למדי, ה"נ יכולה לעשות ממנו כסף, או דשוה כסף חשוב בעצמו כסף, וראי' לזה מהא דמהני לדידי שוה לי אף דאם ימכרנו לא יתנו לו כמו ששוה אצלו, ועל כרחין דחשוב בעצמו כסף, ולפי זה י"ל דמטעם דיכולה למוכרו הי' חשוב כמו שטרות דאין גופו ממון, דאף דמילי דמזבני בדינרי נינהו כמו כן בשוה כסף אי לא הי' חשוב כסף בעצמותו לא הי' חשוב גופו ממון, וע"כ צריך קרא בפדיון הבן ובהקדש לרבות שוה כסף כיון דבשטרות לא מהני ע"כ צריך קרא לרבות שוה כסף דחשוב גופו ממון:
ג) והנה ידוע דברי הרשב"א בהא דזה גובה וזה גובה דאינו יכול לומר לו שיסלקנו בחוב שיש לו עליו אף דמילי דמזבני בדינרי נינהו, מ"מ לאו בני גוביינא דבי דינא נינהו כיון דאין גופו ממון, וע"כ צריך קרא בנזקין לרבות שוה כסף שיחשב כסף בעצמותו, וכן בעבד עברי שיוצא בגרעון כסף שהיא מתורת פרעון כסף שקנהו בעדו, דאף דעבד עברי גופו קנוי מ"מ כשפודהו אגלאי מילתא דמעות הלואה למפרע כמו בבתי ערי חומה דאמרינן בגמ' ערכין (לא.) רבית גמורה היא והתורה התירה והשוה כסף נותן לו בתורת פרעון, וע"כ ג"כ צריך קרא לרבות כנ"ל:
ד) והא דאמרינן לקמן אי דכתב שטרא אדמי' היינו כסף, הא התם מדעתו, דבע"כ לא בעי מקבל שטרא דיהיב לי' מרגניתא ושקיל חספא, וכמ"ש הרשב"א, וע"כ מדעתו ואי משום חוב יכול למחול לו אפי' בלא כסף, ואי משום קנין שפיר מהני שטרא, אבל בע"כ נראה דאפי' נותן לו שט"ח דאחרים שוה למכור בשוק שיעור גרעונו לא מהני, דאי יועיל שוב הוי הלואה למפרע ושוב אינו מועיל לסלקו בשטר, וכיון דלא מסלקו שוב ברשות אדונו ואינו יוצא לחירות, וע"כ צריך קרא לרבות שוה כסף, כללו של דבר דבכל הנהו צריך קרא שיחשב גופו ממון, אבל בקידושין אפי' שט"ח דאחרים מהני דחשוב משום שיכול לגבות בו או למוכרו וכ"ש שוה כסף דיכול למוכרו וליקח בדמיו כסף:
ה) ובהכי ניחא דלא מצינו שיועיל לדידי שוה לי, והר"ן חוכך לומר משום דלא הוי ממון כלל אינו מועיל לשווי' ממון, ואמנם לפי דברינו יובן בטיב טעם כיון דבקידושין ליכא קרא לשוה כסף רק משום דיכול למוכרו, וכיון שאינו שוה להעולם אינו יכול למוכרו, ודווקא בפדיון הבן דריבה קרא שוה כסף דחשוב כסף בעצמותו ולאו משום דיכול למוכרו דא"כ הי' חשוב כמו שטרות רק דבעצמו חשוב כסף ע"כ מהני ג"כ לדידי שוה לי ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |