אבני נזר/אבן העזר/קיג
|
< הקודם · הבא > |
סימן קיג
א) יבמות (קי"ד:) בפירש"י ד"ה אמרה ואע"ג שבנה אינו בכאן ואין אמו אצלו לדבר לו על כלתו דברים רעים עכ"ל, ותמוה טובא דזה לר' יהודה, אבל לרבנן הלוא הטעם משום שחמותה שונאתה, ע"כ גם היא שונאה לחמותה, והרי שנאת חמותה אלי' לא פסקה, ומ"ש ריטב"א דמדר' יהודה נשמע לרבנן תמוה דמנלן דמתני' גם לר' יהודה הלוא מתני' דחוץ מחמש נשים ג"כ דלא כר' יהודה דלר' יהודה שבע הויין:
ב) והנראה לי ביישוב זה דהנה צריך להבין לשון ואח"כ דמה נ"מ מי מת קודם דתחילתו בפסול לא איכפת לן בעדות אשה, וע"כ הכי פירושא שאמירת מת חמי הי' אחר אמירת מת בעלי, ומשעה שאמרה מת בעלי והיתה נאמנת בזה וחשבה חמותה שאמת הדבר ופסקה שנאת חמותה אלי, וממילא פסקה שנאת הכלה אל חמותה שלא הי' רק משום כמים פנים אל פנים, וכיון דחמותה שוב אינה שונאתה ממילא גם היא אינה שונאה לחמותה, רק מ"מ איכא משום דממלא לברה מילי עלוי' דחכמים לא פליגי בסברא זו על ר' יהודה אלא שאומרים שבלא"ה אין כלה מעידה לחמותה משום כמים פא"פ] שהכלה יודעת ששקר אמרה ובעלה לא מת ותאמר לבנה מילי עילוי', ומוכיח שפיר, ולפנינו תראה פקפוק בדברים אלו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |