לב חיים/ג/קמא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה מנהג עירנו אזמיר יע"א כי האתרוגים לוקחים הרבנים רבני מתא העי"א והם שולחין לכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות והעיירות וכפרים וגם לכל היחידים. ואירע ששנה אחת רצה ליקר השער בעל האתרוגים להוסיף יותר על שליש וגם כי רצה למכור עוד כפלים ממה שהיה מוכר בשאר השנים שכמעט מה שהיו לוקחין בג' אלפים רוצה עתה ה' אלפים שני אלפים יתרים והרבנים נמנעין מליקח מב' סיבות הא' שאם יודו להם בערך, לשנה הבאה מיקרים יותר. הב' שאין היחידים מסכימין בהוספה שאין לאל ידם או יש לאל ידם ומקמצים ואיכא למיחש שיפסידו מן הקרן. יורינו המורה אם ימצאו אופן שנמצאים לפחות בצמצום לכל עיר ועיר א' או ב' באופן שיצאו ידי חובתן על ידי מתנה אפילו ביום ראשון ולא ליכנס בהפסד בריא. ושכרו מן השמים:
תשובה עיין בפסחים פ' כל שעה דף ל' ע"א אמר רבי קדרות בפסח ישברו ואמאי לשהינו אחר הפסח וכו' גזירה וכו' ושמואל אמר לא ישברו אבל משהי להו לאחר זמנו וכו' ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי השוו זבינייכו ואי לא דרישנא לכו כרבי שמעון. פרש"י: כנדא, קדרות לאחר הפסח. השוו זבינייכו, אל תעלו דמיהם יותר משיוויים. כרבי שמעון, דמותרות הקדרות הישנות אחר הפסח ע"כ:
וכיוצא לזה איתא בסוכה פ' לולב הגזול להנהו דמזבני אסא השוו זבינייכו דאי לא דרשינן כרבי טרפון דמכשר שלשה קטופים ע"ש. מבואר מזה דהיכא דהמוכרין מיקרים השער ומטי להו פסידא עבדי רבנן תקנתא והכא בנ"ד מלבד דהוי יותר משליש עוד בה נראה לחלק כי כיון שהרבנים לוקחים לתת להיחידים ויש מהיחידים שאין יכולין ליתן או אפילו יכולין אינן רוצין ליתן דיצא שכרו בהפסדו והותר אין מקום להוסיף אפילו פחות משליש כל שאין מי שיקחם ונשארים אצל הרבנים בלתי מכירה ועוד שרוצה למכור הרבה ביחד והוא ברי היזקא שאינן נמכרין ונשארים אצלם וזהו הפסד ברור כי כן הנכון להיות משתדלים בכל מאמצי כחם לקרב הענין ואפילו לא ירויחו כלל ברם אם יהיה פסידא פשיטא דיכולין לתקן שלא יקחו כי אם אחד לעיר לברך כדי שלא יתקיים השער. ועיין להרב צמח צדק סימן כ"ח ולהרב פר"ח א"ח סי' תצ"ו ולמוה"ר המופלא כמהרח"א ז"ל בספרו חיים וחסד סי' כ"א ועיי מ"ש הרב בית יאודה ח"א חלק או"ח סי' ל"ב ומ"ש הרב בית הלל ביו"ד סי' קי"ח דדוקא כשנתייקר השער יותר משליש כמו שהיה מקדם אבל אם נתייקר פחות משליש או שליש כמו שהיה מקודם אין לעשות תקנה וכו' יע"ש ועיין להרב באר היטב סי' רמ"ב ס"א.
סוף דבר דיותר טוב לקנות אתרוג אחד לכל עיר ועיר או למרבה שנים היכא דאיכא פסידא טובא, אך במניעת הריוח דוקא לא ישנו מנהגם של כל שנה ושנה. הנראה לע"ד כתבתי: