לב חיים/ג/קלח
< הקודם · הבא > |
נשאלתי מי שבא מהדרך ביום ראשון [של] חג הסוכות ובלילה ראשונה היה עדין בספינה ולא ישב על הסוכה. אם כשיושב ביום ראשון בסוכה מברך זמן על הסוכה או סגי ליה בזמן שאמר בלילה על החג. [יורנו המורה] ושכמ"ה.
תשובה נלע"ד דלא נפטר בזמן שבירך בלילה על הקידוש על החג עצמו דכיון דלא סעד בסוכה צריך לחזור ולברך זמן ביום כשסועד בסוכה כמ"ש מור"ם ז"ל בסימן תרמ"א ס"א וז"ל: הגה ואם לא אכל לילה הראשונה בסוכה אף על פי שבירך זמן בביתו כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן בסוכה ע"כ. הרי כדכתיבנא וה"ה אם ישב בלילה על סוכה פסולה כשיושב ביום על סוכה כשרה חוזר ומברך שהחיינו כיון דאותו שהחיינו שבירך בלילה לא עלתה לו לסוכה על היותה פסולה.
ועיין להרב פרי מגדים ז"ל בחלק אשל אברהם שם בסימן תרמ"א אות ב' שכתב דביום ראשון מברך זמן על הסוכה כשלא אכל בסוכה בלילה. ובתשובת ב"ח סימן קב"ל כתב לדידן ימתין עד ליל שני ואם לא אכל גם ליל שני בסוכה אז מברך זמן ביום שני. הביאו האליה־רבה אות א' וכן משמע בתרמ"א במג"א שאם לא אכל בסוכה בליל ראשון, בליל שני מברך סוכה ואחר כך זמן, שמע מינה דביום הראשון אינו מברך זמן על הסוכה וכשיטת הרב ב"ח בתשובה וכאמור. ובאליה־רבה האריך לומר זמן ביום א' מיד הרי כדכתיבנא דצריך לברך זמן על הסוכה אלא דיצא לידון בדבר חדש דבמחלוקת הוא שנוי אם ממתין עד ליל שני או מברך ביום ראשון, וכפי דעת מור"ם והרב אליה־רבה מברך ביום.
ועיין לו עוד בסימן תרל"ד בחלק אשל אברהם אות ב' בענין סוכה פסולה וע"ע שם בסימן תרס"א שכתב וז"ל ובתה"ד משמע סימן צ"ה אעפ"י שכיוון בזמן דבית גם על הסוכה לא יצא, דצריך לברך זמן כשאוכל בסוכה כיון שלא היה שעת עשיה ולא שעת אכילה בסוכה ע"ש ועיין להרב משאת משה חלק אורח חיים סימן ה'.