תוספות יום טוב/הקדמה לסדר טהרות
תוספות יום טוב 
הקדמה לסדר טהרות
|
מפרשי הפרק מפרשי המשנה |
אמר יום טוב בסייעתא דשמיא. מלתא אסתייעא. דחד מן קאמיא. דאשלי רברביא. מדרבנן וחכימיא. דחבורי דנא הוה חזי. אמר רזי לי רזי. דידעית אנא. ובקושטא קאמינא. דבוורמ"ייזא קהילא קדישא. איתא חדא מדרבנן ופרישא. די שמיה מהר"ר שמעון וואלף בכהר"ר יהודא ליווא אופנהיים. ובידיה אנא חזית. טורי אבני גזית. על סדר טהרות פרישה מהוללה. מרבן של כל הגולה. הוא הגאון מהר"ר מאיר מרוטנבו"רק הידוע. אשר חכמתו עדיפה מנבואה. וכאשר תכתוב למהר"ר וואלף ספר. לשלוח לך אותן אמרי שפר. הנה אנכי ידעתיו. ובטובו הכרתיו. כי את הטוב אל ימנע. והוא מן הנמנע. וכשמעי שמועה הטובה. קבלתי עלי לחובה. לטרוח בגופי ומאודי. להביאה אל ידי. לא התמה[מה]תי וחשתי. ובשבע חקירות דרשתי. עד שמצאתי את שאהבה נפשי בתחלה. לאחד מתושבי וורמיי"זא הקהילה. ודבריי בפיו שמתי. לאמר עם הספר אשר למהר"ר וואלף יחדתי. במטו ואנא לשלוח לי העתקה. ומה' תחשב לו לצדקה. וחסד של אמת. אשר יעשה עם המת. אשר בישיבה של מעלה בין הלומדין והדורשין. שפתותיו יהיו דובבין ורוחשין. וגם אם עלי מתן ירבה. ייטב בעיני ויכשר אדרבה. ובהגיע דבריי ומכתבי אל האלוף הנזכר. כה אמר מכותלי מכתבו וחותמו ניכר. כי אנשים אחים אנחנו שאירי בשר וקרובים. דאמא רבתא דידי ודידיה אחיות היו מבני טובים. מצוה רבה באה לידי לא אחמיצנה. כל ימי נצטערתי עליה מתי תבא לידי ואקיימנה. הנני אנכי שולח לו את כל ונוכחת. ולא אקח ממנו אפי' פרוטה אחת. כי אם שכרי אתי ופעולתי לעשות לרוחי נחת. דאגב גררא. כשהיתה אתי סברא. מה שלעניות דעתי נראה. כתבתיו באימה וביראה. ואם לרצון יעלו לפניו. יאחז צדיק דרכו במדת העניו. על ספרו בשמי אותן הדברים יעלה. ודי לי שזכיתי לזו המעלה. אלו דברי פי חכם חן חן תשואות. על ראשו יחולו ויהיו נשואות. כל הברכות כולן שבספרי הנבואות. אחרי אשר רוח אלקים בו חונה. הנמצא כזה איש אשר מתנות שונא. ובכן העתיק לי מטוב מהר"ם ופרי מעלליו. רק דברי הר"ש הזניחם מעליו. דלמאי חזי לי כפליו. גם כתב יגיע כפו ומפעליו. ואקחם ואטמנם בתוך חיבורי אחת הנה ואחת הנה. אל המקום אשר בהם תדברנה. ועל כל דבור ואמירה. שמתי שם אומרו תמיד ותדירא. ומעתה בקול רנה ותודה. הנני לאל ית' מודה. אשר על ידי גלגל וסיבב. שפתי ישנים דיבב. אף עמים חיבב:
סדר טהרות בענין הטהרות והפכם. הרמב"ם: