סדר הדורות/א/ד'תתטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רב שמואל הלוי הנגיד נפטר בשיבה טובה ד"א תתט"ו. (ע"ל ד"א תש"פ ותשפ"ז) וישב בנו ר' יוסף הנגיד על כסא אביו וע"ל תתכ"ד. ובימיו היו ה' גדולי ישראל בספרד ושם כל א' יצחק.
הא') רב יצחק בר (יעקב בר, שה"ק ד"מ ע"א) ברוך (בן אלבאלי מקהל קרטובה.
הב') רב יצחק ב"ר יהודה בן גיאות. אלו ב' היו ספרדים:
רב יצחק ב"ר ברוך הנ"ל (ע"ל תתק"ל תלמיד ר"ת) ונסמך ברבנות שנת ד"א תתנ"ד (יוחסין בסדר הקבלה להרמ"א) ובש"י ל"ו ב' ר"י ב"ב נ' בולייה מקורטבא נסמך ד"א תתפ"ז מגדולי העיר. כתב שה"ק שהיה משועי יהודה והיה אבי אמו של הראב"ד ומת ד"א תתע"ה. ותיכף אח"ז כתב ר' יצחק בר ברוך מקורדובה חבר קופת הרוכלים ולא השלימו כי מת תתנ"ד, ור' ברוך בנו הלך אחר מותו ללמוד מהרי"ף והעמיד תלמידים ומהם הראב"ד. ומת תתפ"ו עכ"ל. נראה מדבריו שזה ר' יצחק אחר. והרואה יראה כי א' הוא ואין שני. נולד אייר תשצ"ה והיה אוהב תורה ודורש חכמה ובא לקורטבה חכם גדול ר' פריגורס מצרפת ועשה לו הרי"ץ טובות הרבה (ולמד ממנו. שה"ק דמ"ב ב') וסיפק לו ר' יצחק כל צרכיו, ור' שמואל הלוי הנגיד היה אוהב אותו והוא עודנו נער והיה משגר לו ספריו ומתנות, וכתב ר' יצחק זה מחברת עיבור לר' יוסף ב"ר שמואל הלוי הנגיד ונשא אותו ר' יוסף הלוי בממון והלך אליו לגראנטי וביום השמד בגראנטה (ע"ל תתכ"ד) נעשה לו נס וניצול ואח"כ קנה ספרים הרבה מאד כי עשיר גדול היה ומספרי הנגיד שנתפזרו בכל הארצות קנה הרבה מאד, וחבר ספר קופת הרוכלין ופי' הלכות קשות שבתלמוד הרבה מאד והיה חכם בחכמת יונית ובן ל"ד שנה יצא טבעו בעולם ונסמך ברבנות ונשיאות ד"א תתכ"ט, ומלך ישמעאל אלמעחמד שמו לשר בביתו שהיה שומע לו בחכמת האיצטגנינות ועמד בגדולה ב' שנה ומת במדינת גראנטה בניסן תתנ"ד, וימי חייו היו נ"ט שנה והעמיד תלמידים הרבה והוא אבי אמו של הראב"ד שעשה ספר הקבלה, וא' מתלמידיו ר' ברוך בנו (שאחר מות אביו הלך ללמוד מהרי"ף והעמיד תלמידים הרבה ובתוכם הראב"ד, שה"ק ד"א סע"א) ור' יוסי בר צדוק בן צדיק (וביוחסין בסדר הקבלה להרמ"א יוסף בן צדוק). חכם גדול ופייטן וי"ש ונסמך בדיינות בקורטבה סיון ד"א תתצ"ח ונפטר תתק"ט, יוחסין בדורות הגאונים ובסדר הקבלה להרמ"א ושה"ק ד"מ, וראה לכוון הדברים כי בקצתן יש ט"ס, וע' שה"ק דמ"ד ע"ב באגרת שכתב הרמב"ם לר' שמואל ן' תיבון מזכיר ספר עולם קטן שחבר ר' יוסף הצדיק והפליג במעלת ספרו. לדעתי זה הוא:
ורב יצחק בן הרב ר' יהודה בן גיאות (הנ"ל) מגדולי מדינת אליכאנא היה אוהב תורה ודורש חכמה מימיו, ור' שמואל ובנו ר' יוסף הנגידים הנ"ל היו מנשאים ומכבדין אותו, ובגזירת ר' יוסף הנ"ל (ע"ל תתכ"ד) ברח ר' עזריא בנו לר' יצחק גיאות זה וזכר חסדי אבותיו וכבדו ונשאו להקימו לראש על קהל אליסאנא ושאר קהלות ספרד והוא עודנו נער ונפטר ר' עזריה הלוי, ונסמך ר' יצחק זה ד"א תתמ"ט וחלה חולי כבד והביאוהו עבדיו לקורטבה ונפטר שם ביום שבת והוציאו עבדיו וילכו כל הלילה ויאר להם באליסאנא ויקבר עם אבותיו (ושה"ק ד"מ רע"ב כתב מת דתת"ע). והיה פייטן גדול (וחבר שירה נעימה על פורים ותוספות (ש"י) ויודע חכמת יונית והרביץ תורה הרבה מאד והעמיד תלמידים גדולים, ומגדולי תלמידיו היה חכם גדול ופייטן וירא שמים ר' יוסף הדיין בר יעקב בן סהל נסמך בדיינות קורטובא שבט ד"א תתע"ג ונפטר ניסן תתפ"ד ושפט את ישראל י"א שנה (וחבר ספר עשרת הדברות, והיה ג"כ תלמיד ר' יוסי ב"ר צדוק הנ"ל שה"ק ד"מ ע"ב) יוחסין בדורות הגאונים וסדר הקבלה להרמ"א:
הג') ר' יצחק בר' משה בן סכני מקהל דאניה, פעמים נקרא חבר ופעמים נקרא רב ולא היה חבר לאלו ולא עצר כח בימיהם והלך לארץ מזרח ונסמך לגאון והושב על כסא רב האי, יוחסין שם. וכתב שה"ק ד"מ ע"א ושמענו שאחר מותו לא נשאר גמרא בארץ שנער ומחלוקות גדולות היו בין זה הרב והרי"ף ומת תתע"ה:
הד') ר' יצחק בר' יעקב אלברגלוני (ובש"י אברצלוני) בא למדינת דאניה וכבדוהו שם ונתחתן עם גדולים ושפט אותם עד יום מותו, והיה פייטן וחבר אזהרות ופי' על כתובות מעיד על חכמתו יוחסין שם (ונקרא ג"כ ר' יצחק מפיס מביאו מהרי"ק סקי"ד ר' יצחק בן מר ראובן, והיה הרמב"ן נכדו. ע"ל תתקנ"א):
הה') רב צחק בר' יעקב בן אלפסי מן קלעה חמאן והוא הגדול שבכולם תלמיד הרב ר' נסים בר' יעקב ורב חננאל (ע"ל תת"י) והלשינו בו מלפה בן אלמענאב וחיים בנו עד שברח לספרד (במדינת אליאסנה, שה"ק) שנת ד"א תתמ"ח (ובש"י תתמ"א צ"ל תתמ"ח. וכ"כ יוחסין בסדר הקבלה להרמ"א וכ"ה בסמ"ע בהקדמה) ונשאו ר' יוסף הנשיא ב"ר מאיר בן שתרמיקש ונכנס למדינת קורטבה ועמד שם מעט ואחר כך הלך למדינת אליסנה ורדה שם עד מותו לראש ונפטר כבן צ' שנה בניסן תתס"ג (ושם להלן כתב תתפ"ג וכ"כ הצ"ל בהקדמה דט"ו וכ"כ שה"ק ד"מ ע"א י"א תתס"ג וי"א תתפ"ג) והעמיד תלמידים הרבה (ומגדולי תלמידיו היה ר' יוסף מגאש (ע"ל תתק"א) ויצא טבעו בכה"ע ומימות רב האי לא נמצא כמוהו בחכמה. כתב צ"ל שם שאמר עליו ר"י בעל תוספות שלא היה בן אדם לחבר חבור כמוהו זולתי ששכינה שורה עליו, כתב הרמב"ם בהקדמת משניות לזרעים אין תפיסה לרי"ף בהלכות שלו אלא בהלכות מועטות לא יגיעו לעשר בשום פנים, (מ"כ אלפסי כמו מן פס בלשון ערבי, ושה"ק כתב ארצו היא פיס). ואבי אביו ר' יצחק ב"ר ראובן יסד השערים נקראים שערי אלפס כ"מ, אבל בתשו' מור"ם ברוך סרי"ח ובהגה מרדכי דכתובות פ' הכותב כתב שהאלפס היה אבי אביו של בעל השערים עכ"ל (ע"ל תתקמ"ב), כתב בתשובת מהרש"ל סכ"ט שקבל מר' חננאל ור' יקותיאל אחיו של רבינו אליהו הזקן:
ר' יוסף הנשיא בן אל פרז השפיל את הקראים וגרשם מכל מבצרי קשטילה חוץ ממבצר אחד קטן שנתן להם מפני שלא רצה להרגם שאין דנין דיני נפשות בזמן הזה כו' ואחרי פטירתו העלתה טינתם שרטון כו' ע"ש, אבל הקב"ה הקדים רפואה למכה ונתן בלב המלך די אלפונשו להפקיד על גבע רקח על מנת המלך רב יהודה הנשיא בן רב יוסף הנשיא בן עזרא ואבותיו מגדולי גראנטה ויורשי עצר ומשרה בכל דור ודור במלכות באדים בן חבוס (היה בדור ר' שמואל הנגיד הלוי, עיין יוחסין בדורות הגאונים), מלך פלשתים, ומכורת בידי קהל גראנטה שהם מיושבי ירושלים מבני יהודה ובנימן ולא מן הכפרים וערי הפרזי, אבל ר' יהודה זה אביו ודודיו ד' שרים, ר' יצחק הגדול, הב' ר' משה, הג' ר' יהודה, הר' ר' יוסף, כולם מדותם מעידות עליהם שהם מזרע המלוכה והפרתמים, ור' יהודה זה הוציא אסירים בכושרות ושלח רצוצים חפשים ושבר עול ונתק מוסרות, ובביתו על שולחנו מצאו בני הגולה מנוחה והשביע רעבים והשקה צמאים והלביש ערומים ונהגם בבהמות לכל כושל עד שהגיעו למדינת טוליטולה בכבוד מפני מוראו וכבודו שהיה לו על אדום המביאים אותם והוא עודנו בחור וגער חית קנה וכסף לא חשב וזהב לא הפץ ולא גנז לעצמו מכל חלקו מעבודת המלך ומלאכה גדולה היתה כ"א צדקות אלו כי למחיה שלחו ה' לפני הגולה כו', והמלך שמו אדון על ביתו ומושל בכל אשר לו ובקש מן המלך לבלתי תת למינים פתחון פה בארץ קשטילא ויאמר המלך להעשות כן ויכנעו המינים ולא יספו לשאת ראש, יוחסין בסוף דורות הגאונים: