סדר הדורות/א/א'תרנו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות א א'תרנו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת ת"ר לחיי נח הוא אלף תרנ"ו לב"ע כלה את התיבה ויעש התיבה ה' שנים, (ע"ל אלף תקל"ו ק"כ שנה ואולי הכנת העצים וכיוצא היה ק"כ שנים, והבנין ה' שנים), אז לקח נח ג' בנות אליקום בן מתושלח לבניו לנשים, (סה"י):

מתושלח מת אלף תרנ"ו צ"ח לשם (ובש"ק ז' מ"ח לשם, ובילקוט סי' מ"ב נ"ח ט"ס) ת"ר לנח, ז' ימים קודם המבול, ובש"ק צ"ב י"א שמת י"ד שנים אחר המבול ועמד בג"ע עם אביו בימי המבול ואח"כ חזר בעולם, אבל לפי מספר שנותיו כלו בימי המבול כדאיתא בילקוט שם, ובמות מתושלח ויאמר ה' לנח בא אתה וביתך אל התיבה וכו' וישבת לך בפתח התיבה וכל חיות ובהמות ועופות אשר יבואו מהם ורבצו לפניך אותו תקח ונתת ביד בניך והביאו אל התיבה וכל אשר יעמדו נגדך תעזוב כו' וכן עשה ותבוא לביאה אחת ושני נוריה עמה זכר ונקבה וירבצו נגד נח ויקומו ב' בני הלביאה ויכו אותה ויבריחוה ממקומה וישובו הם על מקומה וירבצו לארץ לפני נח ויתמה נח מאד ויביאם אל התיבה וכו' ויסבבו כל בהמות וחיות ועופות התיבה והגשם עדיין לא היה עד ז' ימים. וה' הרעיש את כל הארץ ותחשך השמש וירגזו מוסדי ארץ ויברקו ברקים וירעמו רעמים למען הבהיל בנ"א לשוב אל ה', (המבול היה ע"י רעמים וברקים וקולות ואח"כ נבקעו העננים ונפלו המים כאחר (פ"ר בשם אביו של רי"ח)) ובכל זאת לא שבו כו' ויהי לז' הימים והמבול כו' וכל הבהמות חיות ועופות סביבות התיבה ויתקבצו כת"ש אלף איש ואשה ויבואו אל נח ויאמרו בקול גדול פתח לנו למה נמות, ויען בקול גדול הלא ק"כ שנה לא שמעתם בקול ה' כו', ויאמרו הננו ושבנו עד ה' אך פתח לנו ונחיה ויען נח כו' ויגשו לשבור התיבה לבוא לתוכה מפני הגשם וישלח ה' כל חיות ובהמות ועופות שעומדים סביבות התיבה ויכום ויבריחום והמיתו מהם רבים כו' ותלך התיבה ע"פ המים ותהפך הנה והנה ויתהפך כל החי אשר בה כהפוך את הנזיד בסיר ויהי צער גדול בכל היקום והתיבה חשבה להשבר וינהמו האריות ויגעו השורים ויצעקו הזאבים וכל היקום ונשמע קולם למרחוק גם נח ובניו צועקים ובוכים וייראו מאד ויתפלל נח אל ה' (ע"ש התפלה) וישמע ה' בקול נח ויזכרהו ה' ויעבר רוח ה' על הארץ וישוכו המים ותנח התיבה ויסכרו מעינות תהום רבה כו' ויפתח חלון התיבה ויקרא נח עוד אל ה' ויאמר כו' וישמע ה' בקול נח ויאמר אליו במלאתך שנה תמימה אז תצא (סה"י). אותה שנה היה מזל דגים במערבה רעה ונראו אותות השמים וכוכב אחד היה מתחדש וסיבב כל גלגל המזלות תוך חודש ימים וזה מורה כליון ואיבוד העולם (צ"ד ח"ב) אמר תוכן אחד תפ"ז למספר הישמעאלים שבזמן נח היו כל ז' כוכבים במזל דגים ובשנת תפ"ז הנ"ל היו ששה לבד משבתאי והיה זרם מטר ונטבעו רבים (יוחסין מאמר ה' זמן התשיעי):

קין מת בשנת המבול, דאיתא בש"ר פ' משפטים פל"א הוסיף קין על ימי אביו תשכ"ו שנים (ר"ל אדה"ר חי תתק"ל תוסיף תשכ"ו הרי אלף תרנ"ו שהיה אז המבול) וכ"כ רמב"ן פ' בראשית כדי שיראה באיבוד בניו, ותמיה שלא זכרו דעה זו כל ספרי זכרון הדורות, ועיין רבה קהלת וב"ר פכ"ב ופ' נח וש"ר פל"א:

בעצם היום הזה בא נח ולא אמר ביום הזה כמ"ש למעלה, להורות לך שיום הכניסה היה ביום ד', מכאן נראה שהוציאו חז"ל אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים לפני השבת לכך אמר בעצם היום בעצומו של יום איזה יום שהשמש יותר חזק הוא יום ד' שבו נתלו המאורות ואז החמה בחזקתה כחתן יוצא מחופתו (צ"ה):

כתב הבחיי פ' חוקת שמחזאל מבני אלהים שימש סמוך לכניסתן לתיבה עם אשת חם ונולד סיחון וכדי לחפות על אשתו שימש חם בתיבה עכ"ל, ונראה ששימש שמחזאל בתיבה דאלו שימש קודם שנכנסו לתיבה לא היה צריך חם לשמש בתיבה לחפות על אשתו דיאמרו שבעלה שימש עמה קודם כניסתו לתיבה, וא"ל מי הביא את שמחזאל לתיבה, וי"ל דאיתא בב"ר פ' נח מכל החי אף הרוחות (ר"ל השדים) הכניס נח לתיבה, אך צ"ע דכתבתי לעיל (אלף תכ"ב) שמחזאי חזר בתשובה קודם המבול, ואין בידינו להשוות החלוקים, ולפ"ז נולד סיחון בתיבה ועוג היה חוץ לתיבה, לכן דרשו ויבוא הפליט עוג שפלט מן המבול (ע"ל ב"א פ"ח ותפ"ח) אבל במ"ר ס"פ זאת הברכה איתא סיחון ועוג המבול לא הגיע לקרסולן.

בת יפתח היא אשת חם ששימשה בתיבה והיא היתה בת ר' חנינא ב"ת (עב"א תשפ"א):

בשנת ת"ר לחיי נח הוא אלף תרנ"ו בחודש השני י"ז לחודש נבקעו כל מעינות וגו' והמים היו הלוך וחסור עד חודש י' (הוא ג' שנים על מחזור (כי בשנת אלף תרנ"ג נשלם פ"ז מחזור קטן כי מ"ק י"ט שנה, פ"ז פעמים י"ט הוא אלף תרנ"ג) פ"ח א"כ היה המבול בשנת עיבור כי שנה ג' למ"ק הוא עבור, וכן הק' היפ"ת בב"ר פל"ג על מ"ש משפט דור המבול יב"ח שהרי המבול היה בשנת העבור וכן הק' הר"י מקינון ע"ש מ"ש היפ"ת ובס' לוית חן פ' נח מ"ש בזה):

באחד לחודש נראו ראשי ההרים, ויהי מקץ מ' יום וגו' פרש"י משנראו ראשי ההרים, ותימה הלא אחר ז' ימים שלא רצה העורב לילך שלח היונה ונאמר ולא מצאה היונה, ואיך אפשר שבמ"ז יום שנראו ראשי ההרים לא מצאה מנוח כי לא היה עד שחרבו המים כ"א י"ד יום כי משנראו ראשי ההרים בא' באב עד שחרבו המים בתחילת תשרי לא היה כ"א ס"א יום כפרש"י, לכך נראה כמ"ש בס"ע מקץ מ' יום משהתחילו המים לחסור שהוא בא' בסיון כפרש"י, ועד א' באב שבו נראו ראשי ההרים ס' יום וכלו מ"ז יום עד שלוח ראשון של יונה, לכן לא מצאה מנוח כי זה היה י"ג או י"ד יום קודם שנראו ראשי ההרים והמתין ז' ימים לשלח היונה שנית וזה היה ו' או ז' ימים קודם שנראו ראשי ההרים והמתין עוד ז' ימים והביא טרף כי היו גלויים כמה אילנות (פ"ר):

ותנח התיבה על הרי אררט הנקרא ארמיניא ועד היום יש רושם שמה, ובימים הקדמונים היו מתרפאים מהם כמו התריאק בזמנינו (יוחסין מאמר ה' זמן ב') בארץ קוט ושם ד' הרים גבוהים ב' נגד ב' וביניהם עמדה התיבה והמה הרי אררט (גא"י):

מעבר לתחילת הדף · הבא >