מהרי"ל/סדר ליל שני של פסח

סדר ליל שני של פסח

[א] בליל שני עושין הסדר ככל דין ליל ראשון. ואמר מהר"י סג"ל לפי מנהג בני ריינוס שמחזיקין התבשילין דסדר מליל ראשון עד ליל שני, אסור לצלותם בליל ראשון מידי דהוה אאתרוג, דאמרי' כיון דהוקצה למצוה אסור להריח בו, הכא נמי כיון דבליל ראשון אין אוכלין אסור לתקנן. אמר מהר"י סג"ל אין חובה הוא להחם המצות לסדר אך מנהג הוא דמסתמא פת חמימה חביבה על רוב בני אדם. ול"נ דדינא הוא דאין י"ט מכין לחבירו. אמר מהר"י סג"ל בכל כ"ד ספרים היכן שנס נעשה בלילה, הוא היה ליל פסח.

[ב] בליל פסח יקרא אדם בפני מטתו ברכת המפיל חבלי שינה וקריאת שמע. אך שאר פסוקים שאומרים להצלה מהמזיקין לא צריך כי ליל שימורים הוא משומר ובא מן המזיקין. ומטעם זה אין נועלים דלתות בתים בבריח חזק כמו שעושין בשאר הלילות דעיקר האמנה לבטוח בשמירת הקב"ה, וכן בא"ז. וגדול האמנה והכל לשם שמים.

[ג] דרש מהר"י סג"ל כדאירע ליל פסח בשבת אל יאמר אדם לחודיה ההגדה, רק חבירו יקרא עמו, דחיישינן שמא יטה. ואם אין לו חבר אשתו היודעת לקרא תקרא עמו. ואין מועיל עם אשתו המעיינת עמו תוך הספר אם לא יודעת לקרא. וכן הוא בפרנס סי' קכ"ח. ואם אין לו כל אלה או יש לו חבר עם הארץ אז יאמר להם תסתכלו בי אם אבא להטות תמחו בידי ותאמרו: שבת היום שבת היום. ואם אדם בקי הוא ורגיל בפסוקים דכשרואה התחלתם יודע סיומם לא צריך כל אלה דא"צ הטיה.

[ד] אמר מהר"י סג"ל כדאיקלע ראשון של פסח בשבת, אז יעשה סעודה שלישית אחר ט' שעות ביום דהוא ג' שעות אחר חצות, כדי שיוכל לאכול בערב מצה לתאבון, דאם הוא ממתין להמשיך סעודתו השלישית יותר אינו תואב בלילה לאכול.

[ה] ובמוצאי שבת של אותו י"ט וכן כשחל ע"פ בשבת אז השמשים הולכים למלאכת הבית אחר שאומרים ברכו ומתקנים אש וכל צרכי הבית. ואיך רשאין הלא באותו לילה אין מבדילין בבה"כ. תינח שאר י"ט סומכין על שליח צבור דמקדש בבהכ"נ יקנה"ז מה שאין בליל פסח שאין לך עני בישראל שאין לו ד' כוסות. ואמר מהר"י סג"ל אם השמש יודע להתפלל יתפלל קודם ברכו ויאמר ותודיענו טרם ילך למלאכת הבית. ואם אין יודע בעצמו ילך אצל חבירו היודע ויתפלל עמו. ובזה יוצא אף לפי המחמיר שבכל רז"ל. ואם אין לו כל אלה אז לכל הפחות יברך ברכת הבדלה. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לקודש. וברכה זו צריכה שם ומלכות, כמו שהתירו רבותינו לשמש העיר כל שבתות השנה. ה"ה הכא דשעת הדחק הוא, דאין הבדלה בבית הכנסת ולא בבית עד הקידוש וכמה מלאכות צריך לעשות קודם. לפיכך אין לחוש על שבע הבדלות אשר תיקנו בי"ט כמו בשאר שבתות שתיקנו ג'. ועוד דעיקר ז' ההבדלות אגב בין קדושת שבת אתא והוא מעין חתימה ניתקנה. ואמר מהר"י סג"ל דלבו מגמגם קצת דברכה זו לבדה לא מצינו בין קודש לקודש כמו שמצינו בין קדש לחול דהיא כתובה באורייתא, ושאין רגילים אומר אחת, ומסתברא דהאומר א' גם בי"ט היה אומר אחת בין קדש לקדש.

[ו] והאופין המצות באותו לילה ימהרו בכל עניינים, דהא ממתינין בתפלת ערבית עד חשיכה ואומר מעריב. וכן כשחל ע"פ בשבת ש"צ המתפלל מעריב הוא ימהר בכל יכולת, דהלילה קצרה והמלאכה מרובה לאפות ולעשות הסדר, ואם ימשך אכילת אפיקומן והארבע כוסות עד אחר חצות עבר זמנם.