שאילתות דרב אחאי/נח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משפטים
שאילתא (א) דאסיר להון לדבית ישראל למיזל לדינא לקמי עו"ג אלא לבי דינא דישראל דכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עו"ג דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות ובתלתא מרבנן מיתבעי ליה למיתב בדינא דתנן דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה שלשה מנלן דתניא ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי כאן אחד עד האלהים יבוא דבר שניהם הרי כאן שנים אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיהו ורבי נתן אומר ראשון תחילה נאמר ואין דורשין תחילות עד האלהים יבוא דבר שניהם הרי כאן אחד אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר הרי כאן שלשה קא תני דיני ממונות בשלשה גזלות וחבלות בשלשה אטו גזילות וחבלות לא דיני ממונות נינהו אמר רבא הכי קאמר שמואל דיני ממונות בשלשה הדיוטות ומאי נינהו הודאות והלוואות גזילות וחבלות בשלשה מומחין ומאן נינהו שלשה סמוכין מאי שנא הודאות והלוואות דסגי בשלשה הדיוטות (ב) כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אמור רבנן שלשה הדיוטות שליחותייהו דמומחין קא עבדין רב אחא בר איקא אמר מדאוריתא הודאות והלוואות בחד נמי סגי ואף על גב דלאו מומחה הוא דכתיב בצדק תשפוט עמיתך חד כל דהוא והא דתקינו רבנן שלשה משום יושבי קרנות מאי איכא בין רבא דאמר שלשה מדאורייתא לרב אחא בר איקא דאמר שלשה דרבנן (ג) איכא בינייהו דשמואל *ודרבי אבהו דאמר שמואל שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו בית דין חצוף ורבי אבהו אמר לדברי הכל שנים שדנו אין דיניהן דין רבא כרבי אבהו דאמר (ד) אין דיניהן דין ואי טעו הדרי דינא ולא משלמי ורב אחא בריה דרב איקא אמר כשמואל דאין דיניהם דין ואי טעו לא הדדי דינא ומשלמי (ה) דאמור רבנן כל שאינו מומחה וטעה מה שעשה עשוי ומשלם מביתו הני מילי בשיקול הדעת אבל טעה בדבר משנה הדר דינא דאמר רב ששת אמר רב אסי טעה בדבר משנה חוזר טעה בשיקול הדעת אינו חוזר היכי דמי שיקול הדעת אמר רב פפא כגון (ו) דפליגי תרי אמוראי ותרי תנאי דפליגא אליבא דהדדי ולא איתמר הלכה לא כמר ולא כמר וסוגייא דעלמא בחד מינייהו ואזל איהו ועבד כאידך היינו שיקול הדעת רבי שמעון בן אלעזר אומר שנים שבאו לדין לפניך עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו משתשמע את דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו שנאמר ולפני התגלע הריב נטוש קודם שנתגלה לך הריב אתה רשאי לנטשו (סו)(ז) רבי יהודה בן לקיש אמר שנים שבאו לפניך לדין אחר דך ואחד חזק עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן נוטה אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם (ח) שמא נתחייב רך לחזק ונמצא חזק רודפו אבל משתשמע דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שנאמר לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו רבי יהושע בן קרחה אומר מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש (ט) אל תכניס דבריך מפני איש (י) ויהיו עדים יודעים לפני מי הן מעידין ומי עתיד ליפרע מהן שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכתיב ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם ויהיו הדיינין יודעים לפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכן ביהושפט אמר ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לאלהים אמר רבי שמעון בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתשרה לישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט וכל דיין שאין דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וכל דיין שנוטל ממון מה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנא' אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער וכתי' כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש לפיכך צריך אדם לראות עצמו כאילו חרב מונחת לו (יא) בין כתיפיו וגהינם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות מפחד של גהינם שהיא דומה ללילה דרש רבי יאשיה ואיתימא רב נחמן מאי דכתיב בית יעקב דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא באש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רוע מעלליהם וכי בבקר דנין וכל היום כולו אין דנין אלא אם ברור לך הדבר בבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו (יב) רב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה מכניף ומייתי עשרה מרבנן מבי רב אמר כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא רב כי הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשיה לקטלא נפיק וצבו ביתיה לית דאי עביר וריקן לביתיה איעול ולואי שתהא ביאה ביציאה כי הוה חזי אמבוהא דספרא אבתריה אמר הכי אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע בגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה תלמוד לומד ועמכם בדבר המשפט אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות (יג) אמר רבי יהושע בן קרחה מצוה למימר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו שנאמר אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם והלא מקום שיש בו משפט אין בו שלום שלום אין בו משפט אלא אי זהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע:

ברם צריך הלכתא כשמואל דאמר שנים שדנו דיניהם דין ואי טעו לא הדדי דינא ומשלמי או דילמא הלכתא כרבי אבהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין ואי טעו הדר דינא ולא משלמי ת"ש דתניא בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו ואמרינן בפני כמה מבטלו רב נחמן אמר בפני שנים רב ששת אמר בפני שלשה רב ששת אמר בפני שלשה בית דין קא תני רב נחמן אמר בפני שנים לבי תרי נמי בית דין מתקרי להו וקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני אלמא תרי נמי בית דין מתקריא להו (סז)(יד) למימרא דהלכתא שמואל אי נמי כדמפרשינן הודאות והלואות בשלשה הדיוטות גזילות וחבלות בשלשה מומחין כדרבא דאמר רבא נזקי שור בשור נזקי שור באדם גובין אותו בבבל נזקי אדם באדם ואדם בשור אין גובין אותו בבבל (טו) מאי שנא אדם באדם דלא כי מיתזק אלהים בעינן וליכא ושור באדם נמי כי מיתזק אלהים בעינן וליכא אנן שליחותיהו קא עבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות אי הכי אדם באדם נמי כי עבדינן שליחותייהו במידי דקים לן בגויה חבליה דאדם כגון דבעי למישם כעבדא לא קים לן בגויה אי הכי שור נמי מישם בעי אלא חזי היכי מזדבנין תורי בשוקא הכא נמי חזי היכי מזדבנין עבדי בשוקא ועוד תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה דמילתא דקים לן בגווה נעביד כי עבדינן שליחותייהו בממונא בקנסא לא עבדינן שליחותייהו אדם באדם דממונא הוא ליעביד כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא (טז) בושת נמי מילתא דשכיחא היא וליעביד הכי נמי דרב פפא אגבי ארבעה מאה זוזי לבושת והא ליתא לרב פפא מדשלח ליה רב חסדא לרב נחמן ושלח ליח חסדא חסדא קנסא מגבית בבבל אלא תרתי בעינן מילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס ושור שהזיק שור גובין אותו בבבל והאמר רבא שור שהזיק אין גובין אותו בבבל דאזיק מאי אילימא דאזיק אדם אפילו אדם דאזיק אדם נמי לא אלא פשיטא דאזיק שור וקאמר אין גובין אותו בבבל אמרי ההוא בתם דלא שכיח האי במועד והאמר רבא אין מועד בבבל דאייעד התם ונחית להכא והא לא שכיח אלא כי אמר רבא שור דאזיק בשור בשן ורגל דאיחתך להנאתו דהינא תולדה דשן ורגל אי נמי דאזיקתיה דרך הילוכה דהיינו רגל בחבירו שכיח באדם לא שכיח:

ברם צריך היכא דתפש מפקינן מיניה אי לא מי אמרינן כיון דאמר מר אין גובין אותו בבבל אף על גב דתפש מפקינן מיניה או דילמא הני מילי לאפוקי מיניה ממונא אבל היכא דתפש לא מפקינן מיניה ת"ש דההוא תורא דאלם ידא דינוקא אתו לקמיה דרבא אמר שיימוה כעבדא כמה הוי שוה וכמה פיחת אמרו ליה רבנן לרבא (יז) והא מר הוא דאמר בגמרא כל ששמין אותו בעבד אין גובין אותו בבבל אדם באדם ואדם בשור אין גובין אותו בבבל אמר להו דאי תפש למימרא דאף על גב דאין גובין אותו בבבל אי תפש לא מפקינן מיניה וכן (יח) בקנסא וכן אדם באדם דחייב בחמשה דברים היכא דתפש לא מפקינן מיניה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף