שבות יעקב/ג/קה
|
< הקודם · הבא > |
מהרב המופלא מהור"ר העשיל אב"ד מק"ק טריר וז"ל:
עד עתה שבא שוחט שלנו וצעק אלי לאמור איך שהבודקים ממעכים שלשה וארבע שעות בסרכות חזקות כעבותות העגלה ובהיות שלאו כל האצבעות שוות מתחברים ב' או ג' בודקים יחד והשני מתחיל במתן בהונית במקום שפסק הראשון שכבר עיף ויגע מרוב המישוש ואחריו בא מי שידיו יפות בכח לפרק סלעים ורמס ודרס עד שמחלק הסרכא כסלע המחלוקת ולפעמים מניח כשלשה אצבעות רוחב ויותר מן הסרכא דבוק בריאה ונופחת ואם אינה מבצבץ מכשיר והאריך למעניתו וזאת תשובתי מה שהושבתי לו. תשובה וע"ד השאלה ששאל ממני בכתבו בענין משמוש הסרכא סרכא זו תלוי ועומדת מכמה שנים כשהייתי בק"ק פראג הי' פלפולי' גדולים בין החכמים כי יש מחמירין דאין להקל אלא כשנתמעך הסרכא ע"י משמוש בין אצבעותיו בנחת כמו שכתבו הרא"ש ושאר פוסקים דאז הבדיקה הוא רק חומרא בעלמא ואז יש להכשיר אם לא יוכל לנפוח ע"י אונס שנקרעת או שנאבדה וצריך שלא יהי' שום דלדול נשאר בריאה קודם הנפיחה אכן ביש מקומות שמקילין וממעכין בחוזק קצת בין אצבעותיו וגם בק"ק פראג שהבודקים ממעכים בסרכא ובריאה ע"י חוזק קצת עד שהסרכא נקלף מהריאה לגמרי ואמרו שכן קיבלו מרבם שוחטים מומחים ולפי שהוזכר בשחיטות אחרונים שיש להסיר הסרכא בלי שום דלדול מהריאה לגמרי וא"א בענין אחר כי אם ימעך וימשמש סמוך לריאה ממש על ידי משמוש ומיעוך זה הנקב הריאה וא"א בענין אחר ואמרו שאם לא יעשו כן לקלוף הסרכא מהריאה בנחת יהי' דבר שאין יכול לעמוד בה באותן הגליון שיהא רובא דרובא טרפה וא"א לאכול בשר והעלימו חכמי הדור את עיניה' והניחו להם מנהגם וסמכו עיקר על הנפיחה זהו תוכן דעתי בתשובתי ש"י ח"ב סימן סמ"ך וכן מצאתי בשחיטות ובדיקות וזאת ליהודא שכתב בדף י"ד וז"ל כשממעך בסירכא או הדלדול מעל גבי הריאה ואח"כ יבדוק בנפיחה וכל אב"ד ומ"ץ יגזור על הש"ו על זה שיסירו לגמרי סרכא או הדלדול מע"ג הריאה קודם שיבדוק בנפיחה עכ"ל נראה שכוונתו ג"כ כמו שכתבתי שאחר שנתמעך הסרכא ע"י משמוש כנ"ל ונראה שהיא ריר בעלמא דיש להסיר ולקלוף בנחת הסרכא מע"ג הריאה בנחת באופן שלא יקלקל עוד הריאה ובשחיטת מנחת אליה (מהדורא קמא דף כ"ו ע"ב ובמהדורא בתרא ד' כ"ב ע"א) כ' ויזהיר שלא יגלגל הסרכ' בין אצבעותיו כדרך שמגלגלי' הפתילו' דאז אדרבא מחמת הגלגול אינו נפסק הסרכ' אלא יתפשט הסירכ' עד שתהא כעור דק וימשמש בו בנחת גם יזהיר שלא ישאר שום דלדול בריאה אלא ימעך סמוך לריאה כי שמא ישב בריאה ויסתום הסירכא ודלא כמהר"ל שוחט מאוסטרא שכתב שמשמשין בחצי הסרכא עכ"ל כלל הדבר אם השוחט הוא מומחה וירא שמים אשר ראוי למנות ע"ד כמ"ש הב"י הכל תלוי בכוונת הלב ואין למנות ע"ז כ"א ירא שמים עכ"ל אפשר שזהו בכלל מ"ש חז"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ומוחזקים שיעשו כאשר קבלו מרבם גם בזה א"א להעמיד הדת על תילם ולא לדקדק אחריהם יותר מדאי וכן שמעתי מפי הש"ו מומחה המנוח מהור"ר זעקלי ווירמש ז"ל ומחבירו הר"ר משה לוי ז"ל מפה וכן הנהיגו אחריהם פה שוחטים דמתא לעשות כן להתפשט הסרכא עד שיהיה כעור דק וממעכין אותה באמצע בין אצבעותיו כנ"ל עד שיהיה מעוכה ומובדל ואח"כ מסירין בנחת הסרכא והדלדול לצדדים מן הריאה שלא יסתום הנקב שיהיה בריאה ואז בודקין בנפיחה אבל זה ודאי אסור גמור לעשות כמו שכתב מכת"ר ששנים או שלשה שוחטין מיגעי' זא"ז בכל כחם עד שמוחק הסרכא ומניחין כשלשה אצבעות רוחב ויותר מן הסרכא דבוק בריאה ונופחין אותה אם אינה מבצבץ מכשירין אוי להם ונשמתם שעושין כן כי מאכילין טריפות לישראל וזהו איסור גמור לדיעות כל הפוסקים רק יש לעשות ולנהוג כמו שעושין ונוהגין השוחטין דמתא מפה קהלתינו יע"ש כנ"ל ברור הקטן יעקב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |