שבות יעקב/א/פו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:39, 23 בספטמבר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png פו

שאלה פו

עיר אחת שיש בו שוחט מומחה ומנוסה ואיתרע ביה מילתא והוא אבל והורה המורה שישחוט שוחט אחר אע"פ שאינו בחזקת מומח' כ"כ ויש מי שמפקפק על הוראה זו דמקרי רבים צריכין לו ילמדינו רבינו אי טב הורה המורה או לא:

תשובה

יפה הורה ואיכא הוראה לאיסור ופלוגתא דתנאי היא בפ' מי שהפך דף י"א ע"ב יתר על כן אומר רשב"ג אם היה אומן לרבים וספר ובלן לרבים והגיע עת הרגל ואין שם אומן אלא הוא ה"ז יעש' והרי"ף והרמב"ם השמיטו דעת רשב"ג בזה והרמב"ן פסק כרשב"ג והרא"ש מכריע בפ' מי שהפך (והר"מ) שלא כדבריו ופסקו דלא התירו צרכי רבים רק בתלמוד תורה וכ"פ הטו' בסי' ש"פ וכן הכריע הב"י להלכה ולכן השמיט בש"ע הב"י ורמ"א בהגהותיו רק בסי' שפ"ד לענין תלמוד תורה פסק להקל ברבים צריכן לו ואע"פ כן פסק דאין לומ' הלכה לתלמידיו וכ"כ בשאר מלאכו' דאסור אפי' היכא דליכא אומן אחר וכ"ש היכא דאיכא אחר אף שאינו מומח' כ"כ וקי"ל רוב מצוי' אצל שחיטה מומחים הן ואע"ג דהוי מלאכת אוכל נפש דמותר ברגל לצורך מועד מ"מ באבל יש לאסור לעשות לאחרינא אם אין בו צורך לעצמו ובני ביתו כמו אפי' ובישול עיין בי"ד סי' ש"פ ובתשוב' מהרי"ק סי' ל"ה איברא לענין רופא שאירע בו אבילו' ראיתי מרבותי שהתירו לילך אל החולה כי חשש סכנה ומצוה שאני ואפשר להתיר אף דאיכא רופא אחר כי לאו מכל אדם זוכה לרפואה וכדאית' בפ' ר' ישמעאל דף נ"ה ע"א חלאים רעים ונאמנים נאמנים בשליחתם וכו' שלא תצאו אלא ע"י פלוני וע"י סם פלוני וגם תשועה ברוב יועץ אף גם ע"פ הרוב אינו עושה הרופא שום מלאכה בידים רק אמירה וכתיבה בעלמא סם פלוני יפה לו ואפשר דאפי' שכירות מותר ליתן לו משום דאסיא דמגן מגן שוויא אך הרופא עצמו יחוש לעצמו וימנע מליקח שכר אם יש לו גם יש לו לנהוג כל דין אסור נעילות סנדל כמבואר בי"ד סי' שפ"ב וכה"ג כתב האגודה ס"פ אלו מגלחין וז"ל מוהל אבל אחר יום הג' ימול ואם אין שם מוהל אחר ימול אף ביום ראשון ולעול' ילך יחף לבה"כ עכ"ל ומשם תלמו' לנדון דידן שיעש' כן ובמלאכ' אחרת ודאי דאין להקל כהסכמת האחרונים ובדיעבד אם אירע ששחט האבל ודאי פשוט דמותר לאכול משחיטתו ואל תשגיח במ"ש בתשובת בית יעקב סי' ך"ה וז"ל אכן ראיתי מנהגי מהר"א קלוזניר כתב בקלף ישן וז"ל האבל והזקן בן שמנים שנה לא ישחוט צ"ע גדול מ"ט ואינו נזכר בשום פוסק ואפשר דס"ל דמחמת צערא לא ישום אל לבו לשחוט בכוונה עכ"ל וא"כ לפי טעמו וסברא זו אפשר דאף בדיעבד יש חשש איסור אכן באמת אין להוסיף על האיסורים שלא הוזכר בש"ס ופוסקים ראשונים ודברי מהר"א קלוזנר כבר הובאו במרדכי ריש פרק קמא דחולין בשם ר' ברוך בשם ר' אלדד הדני וסיים חומרא בעלמא הוא כל אלה הדברים ולא נהיגין כוותייהו וכ"כ שם האגודה ובודאי כל זה היה בהעלמת עין לפני תשובת בית יעקב ואלו ראה או ידע דברי המרדכי והאגודה לא הי' מטריח טרח' שלא לצורך למצא טעם למה דלא נהיגין כוותייהו ואפי' לכתחלה מותר לשחוט לאבל היכא דליכא שוחט אחר וצריכין הבשר לחולה או ליולדת וכה"ג וכן אם הוא צורך עצמו פשוט דמותר לעשות בביתו כמו אפיה ובישול וכל צרכי ביתו כנ"ל ה"ק יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף