בית מאיר/עירובין/פז/א
רש"י ד"ה התם רשיות דאורייתא וכו'. עיין קשיותו ותירוצו. ובהריטב"א כתב ועוד י"ל דהכא כיון דתוך רה"י קיימו והם מוקפין מחיצות דסבירא להו לרבנן דכל שיש בהם ג' טפחים שיצא מתורת לבוד נופלים לגבי רה"י ואסור לטלטל מהם לכרמלית עכ"ל. ותימא דאם תוך רה"י קיימו איך אפשר למיהוי שם מקום פטור וכדמבואר בהה״מ מביאו הב״י סוף סי׳ שמ"ה דז"ל אבל אם הוא ברה״י הואיל ורה״י מקיפו הרי הוא כמוהו שאויר רה״י עולה עד לרקיע עכ״ל . וא״כ איך אפשר שהגפיים יהי׳ מקום פטור. ותו דמדבריו משמע שסובר פי׳ התניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות נמי איירי שהאמת המים בא לשם ע"י שפרץ פרצה בכותל חצר ועוברת כמו דאיירי המתני' והת"ר הנאמר עלה דאל"ה אלא שבא לשם ע"י מקום פתוח בלי שום מחיצה. במה פשוט לן דתוך רה״י קיימו האגפיים. ואלו כן ודאי יש לתמוה למה שכתב מוקדה לזה על דינא דמתני' וה"ה אם אין הנקבים שנכנס ומוציא בהם רחבים ג׳ טפחים דכל פחות מג׳ אמרינן לבוד ומותר למלאות מהן א"כ מה קשיא ליה הכא. ולמה לא מוקים הפלוגתא דרשב״ג ורבנן דקאי על אותן הנקבים. דלרבנן בפחות מג׳ דוקא ולרשב"ג בד' א״ו דמעולם לא איירי הכא בשהאמת המים דוחק דרך פרצת החצר אלא שבא אמה קצרה לבא בין חלונות הפחות צד זה מן צד המים אלא שמחוץ לבין החלונות הוא רחב ובין החלונות הוא קצר. ומן צדדי אמת המים הם האגפיים ומעולם אינם עומדים במקום המוקף ד' מחיצות ולא ברה"י ובודאי מוכרח תירוץ רש"י ז"ל.