מהרש"א - חידושי אגדות/תענית/ח/א

מהרש"א - חידושי אגדות תענית ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מ' זמנין כנגד מ' כו'. בהא איכא טעמא דמשה נמי סדרן באותן מ' יום ולכל הפחות פעם אחת בכל יום אבל כנגד כ"ד תורה נביאים וכתובים אין כאן טעם מבורר:

מאי דכתיב אם ישוך וגו'. ראית דור שהשמים משתכין כנחושת כו' זו היא קללתו של משה והיו שמיך אשר על ראשך נחושת וגו' ובנוסחות גמרות שלפנינו לא מייתי הכא קרא ויגיד עליו רעו אבל מפרש"י נראה דגרסינן ליה וכן הוא בע"י דבתר בשביל לוחשי לחישות שאין בדור גרסינן מאי תקנתיה ילך למי שיודע ללחוש וילחוש כדכתיב יגיד עליו רעו ואין יתרון לבעל כו' אבל לפי סדר הכתובים אינו דהאי קרא ויצו עליו במפגיע הוא מוקדם לפסוק יגיד עליו רעו וע"כ נראה דבתר דמייתי קרא ויצו עליו במפגיע גרסינן יגיד עליו רעו שכן הוא סדר הכתובים ומייתי לו כדקאמר דילך אצל חסיד להתפלל על המטר כמו חוני המעגל ור' חנינא בן דוסא דודאי על ידי תפלתם יהיה נענה דהיינו שיגיד עליו בתפלה רעו שהוא חסיד ואמר אם לחש ועלתה כו' שנא' מקנה אף על עולה הוא סיפא דקרא דיגיד עליו רעו:

מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש כו' גם שנשיכתה שממיתה היא מקללת אדם הראשון מ"מ אינה מוכרחת לישוך אלא שניתן לה כח לישוך ולהמית ובזה יתיישב מה שכתוב בלא לחש דלכאורה לא איצטריך לפי הדרשה דכ"ש אם היא ממיתה ולא יועיל הלחש מה הנאה יש לה אבל הוצרך לכך דלא תימא גם שאין לה הנאה היא מוכרחת לכך מתוך הקללה וע"ז אמר דאינו כן שהרי אינה ממיתה אלא (ע"י) [בלא] לחש אבל (בלא) [ע"י] לחש אינה ממיתה וע"כ דאינה מוכרחת על כך וק"ל:

אא"כ משים נפשו כו'. בפרש"י שנפשו מכוונת בכפו דהיינו בלב שלם בכמה מקראות מצינו דרחמנא לבא בעי וכמ"ש ועבדתם את ה' אלהיכם בכל לבבכם וגו' ונראה דמשים נפשו בכפו הוא דבר נוסף דלבו מכוון כ"כ לשמים שיהו פיו ולבו שוים כאלו הם במקום א' בכפו:

שנאמר אמת גו' וצדק משמים נשקף כו' ומשמע ליה דבגשמים מיירי דכתיב בתר הכי גם ה' יתן הטוב וארצנו תתו יבולה ורש"י פי' צדק משמים דהיינו גשמים שהן לצדקה עכ"ל ועי"ל צדק היינו מזל צדק שהוא מורה על הגשמים כדאמרינן ספ"ב דשבת דמזל צדק הוא מצונן:

מהכא וכיראתך עברתך כו'. מהכא פגעת כו' רש"י פי' כל הני מילי ע"פ מ"ש שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה ע"ש אבל א"כ ה"ל לאתויי כל הנך קראי והכי נמי התם בפ"ב דיבמות ופרק הפרה ונראה לפרש ע"פ גירסת הילקוט דה"ג כל המצדיק עליו הדין מלמטה מצדיקין כו' וע"פ מ"ש פ"ק דכתובות רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה אחרונים לאלימא משום דאל יפתח אדם פיו לשטן וכמפורש שם שהדבור גם בדרך הדמיון מעורר את מדת הדין על האדם עד שהשטן מקטרג להיות החוטא מודה בדבר שראוי לכך כו' עיין שם והא ודאי שעל העונש העבר ובא על האדם ודאי יהיה האדם מצדיק עליו הדין אבל להבא שראוי לבא עליו עונש אל יהא האדם מצדיק עליו הדין שהוא ראוי לעונש כזה שזהו פותח פיו לשטן אלא יבקש רחמים אולי יתעשת לו הקב"ה ולזה אמר כאן המצדיק עליו הדין להבא הרי מושך ומעורר מדת הדין עליו מלמעלה להצדיק עליו הדין מלמעלה ומייתי שנאמר אמת מארץ תצמח דהיינו שמצדיק עליו הדין מלמטה לפי האמת דזו המדה מנגדת בריאת אדם כמ"ש אמת אמר אל יברא וכמפורש פרק חלק גבי וימהר משה ויקוד וגו' מה ראה משה אמת ראה ע"ש גם מלמעלה מדת הדין מצדיק עליו לעונשו לפי האמת ולא ברחמים דהיינו וצדק משמים נשקף וגו' דאין השקפה אלא לרעה ודאמר מהכא וכיראתך דהיינו שירא האדם מלמטה ומצדיק עליו הדין כן הוא עברתך למשוך עליו הדין שלמעלה דהיינו עברתך ודאמר מהכא פגעת את וגו' ועושה צדק בדרכיך וגו' שמצדיק מלמטה דרכי השם ומדתו עליו לעונשו הן גם אתה קצפת ונחטא במה"ד עליו מלמעלה בך עולם ונושע על ידי שיתמרקו כל עונותיו בעולם הזה הוא נושע לעולם הבא בשכרו משלם ועלה מייתי בכה"ג הא דריב"ל כל השמח ביסורין דזה שמצדיק עליו הדין לקבל יסורין עליו מביא ישועה לעולם שנאמר בהם עולם ונושע:

שהשמים נעצרין מלהוריד טל ומטר כו'. הטל ודאי אינו נעצר אלא דלברכה קאמר הוא נעצר ובקרא דמייתי נמי לא הוזכר רק מטר ובילקוט מפורש בהאי לישנא בשעה שהשמים מתקשרים בעבים ואין גשמים יורדים דומה לאשה שמחבלת ואינה יולדת כו' ע"ש:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---