ספר העתים/קמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:10, 20 באפריל 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (מהדורה קמא העביר את הדף ספר העיתים/קמא לשם ספר העתים/קמא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר העתים TriangleArrow-Left.png קמא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קמא ואמר מר רב עמרם כשמסיימין [התפילה] הולכין לבתיהן לקדש במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם יהא עונג מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה, וכסדר הזה [עושה] מקדש בביתו ואומר ויכלו השמים וכל הפרשה ומברך בפה"ג ברישא והדר בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת וכו' עד מקדש השבת דתנן ב"ש אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ [מברך] על היום והלכה כב"ה, וכתב רב עמרם הכי וטועם ממנו כדי רביעית ואם קידש ולא טעם ממנו כדי רביעית לא יצא ידי חובתו דקא אמרינן המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא דהיינו כדי רביעית ומר רב צמח גאון נמי כתב הכי קידש ולא שתה רביעית לא יצא ידי חובתו דאמרינן המקדש אם טועם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא הלכך כיון ששתה ממנו רביעית צריך לברך לפניו ולאחריו וכש"כ אם שותה כוס כלו, וכש"כ כוס של הבדלה שאין רגילין להשקות ממנו את בני הבית ולבני המסיבה והמברך רגיל לשתות את כולו שחייב לברך אחריו, ואם תאמר כיון דכוס מצוה היא ולא להנאתו קא מכוין פטור א"כ מצה בלילי פסח שחובה היא ומצוה היא ה"נ שאינו מברך ברכת המזון אלא כיון שטועם כשיעור בין באכילה בין בשתיה נתחייב בברכה אחרונה וכן במקדש וכן במבדיל, ואי עבר ולא טעם כדי רביעית וודאי פטור מברכה אחרונה וכתב הנגיד הכי ולי אית מרבנן דאמר בהא [שכתב] דפטורים מברכה אחרונה כיון שנהגו [לברך] חייבין, ואנן נמי הכי חזי לן דהני מילי דסיים מר רב צמח בסוף דבריו ואי עבר ולא טעמו כדי רביעית פטור מברכה אחרונה וכו' והנגיד נמי דכתב בשמייהו דהני רבנן כיון דנהגו חייבין לא קאמר אלא ברכה דעל הגפן ועל פה"ג אבל לענין קידוש לא יצאו ידי חובתן עד דטעמו מלא לוגמיו הדר ומברך בורא פה"ג בלחוד והיא דיתיב באותו מקום כי היכי דעבדו היכא דלא טעמו כלל וכמפורש למטה, והאי דאמר נמי בהני מילי דמר רב צמח הלכך כיון ששותה ממנו כדי רביעית צריך לברך לפניו ולאחריו אפשר למיהוי היכא דלית ליה כוס לברכת המזון שצריך לברך לפניו ולאחריו וכמפורש למטה במילי דמר רב עמרם דאם באנו לומר דס"ל למר רב צמח מענין הבדלה אנו עתידין לפרשו בהלכות הבדלה, וקאמרי הני רבוותא דלעיל דהמקדש צריך לטעום כדי רביעית ואנן גרסינן בהדיא בפרק ערבי פסחים אמר רב הונא וכן תני רב גידל דמן נרש המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא ובהא ליכא מאן דפליג עליה וקמה הכי, ואמרינן נמי תו ת"ר אין מקדשין על השכר משום ר"א בר' שמעון אמרו מקדשין וטעימת יין כל שהו ר' יוסי ב"ר יהודה אומר מלא לוגמיו, וכולהו [רבני] בתראי פסקו והלכתא מלא לוגמיו, ואם באנו לומר דמלא לוגמיו היינו רביעית איכא מילי טובא דמתקשין עלן והני מילי כולהו כבר דקדק אותן הנגיד בחיבורו, ואלה הן תורף דבריו ולי אית מרבנן דאמרי מאי רביעית, רביעית הלוג וכמה שיעור רביעית הכי אסמיכו רבנן בתראי דהוי משקל כ"ה זוז במשקל זוזים שנוהגים עכשיו בבבל שקורין להם כספים כיל שהן במשקל שלנו ל"ה זוז והיינו ביצה ומחצה אבל איני יודע מנין לחכמים שמלא לוגמיו כדי רביעית הוי לענין השותה מלא לוגמיו ביום הכיפורים ולענין מלא לוגמיו דקידוש דאיכא לאקשוי אי מלא לוגמיו רביעית הוי הו"ל למיתני לגבי יוה"כ רביעית כי היכא דקתני בכל מילתא דשיעורא דרביעית לחוד ושיעורא דמלא לוגמיו לחוד, ודמי דמלא לוגמיו בציר מרביעית באדם בינוני ועוד איכא לאקשויי דכל מילי דשיעורי' ברביעית כבר מנאום חכמים ולא מנו בכללן רביעית ליוה"כ ולקידוש דאמר ר' אלעזר עשר רביעית הן ונקיט רב הונא בתרי' חמש סומקתא וחמש חיורתא, חמש סומקתא נזיר ועושה פסח הורה ונכנס ומתים נזיר כדי רביעית יין לנזיר, עושה פסח דאמר רב יהודא אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית, הורה שתה רביעית יין אל יורה, נכנס [כדתני'] שתה רביעית, ונכנס למקדש חייב, מתים דתני' [מנין] לרביעית דם שיצא משני מתים, שמטמא באוהל דכתיב ועל כל נפשות מת לא יבא תרתי, וחמש חיורתא חלת נזיר ומצורע פוסלין בשבת, חלת רביעית חלת רביעית שמן למצורע, פוסלין דתנן ושאר משקין פוסלין את הגויה ברביעית, שבת דתנן ושאר כל המשקין ברביעית ושאר כל השופכין [ברביעית] ואמרינן ותו ליכא והאיכא מי רביעית נוטלין ממנו לידים לאחד ואפילו לשנים רבי אומר לאחד ולא לשנים, והאיכא מביא פילי של חרס ונותנין לתוכה חצי לוג מים מן הכיור ר' יהודא אומר רביעית, והאיכא כמה מים נותן לתוכן כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית, בפלוגתא לא קא מיירי, והאיכא מקוה, בר מינה דההוא בטלוה רבנן וכ"ת רביעית דקידוש נמי פלוגתא דתניא וטעימת יין כל שהו ר"י בר' יהודא אומר מלא לוגמיו א"כ נחשוב נמי בהדיה ושותה ביוה"כ דליכא פלוגתא, וכ"ת אמר ושייר מאי שייר דהאי שייר [וכ"ת] שייר כדי רביעית לכהן מברך הא תני ליה נזיר וכהן מברך מנזיר יליף ליה דאריב"ל משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין וקא הוו בה רבנן והוא דשתה כדי רביעית בבת אחת במקדש ויתר מרביעית אע"ג דאיפסק או שנתן לתוכו מים לא, וכן רביעית נמי מכהן מברך גמר לי' דבעינן שיעורא דמשכר, הלכך מלא לוגמיו דמי דלא הוי שיעור רביעית, ואיכא נמי למימר דהא ר' אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעתא כשהן היו שרויין בתענית ולא תימא דמהכי שמעית דמלא לוגמיו דיוה"כ עד כדי רביעית היא דהתם הא מפרשי רבנן דטעימה בלא בליעה היא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף